שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: קצת בעניין יישוב א"י- תמצות משיעור בפרשת וישב-הרב דורון דוד גולד מנהל רוחני ישיבת תפארת משה.

המדרש מספר על עשיו שמגיע לגן עדן מעוטף בטליתו והקב"ה גוררו החוצה, וקשה:
1.מה לעשיו בגן עדן הרי הוא רשע?
2.למה הצדיקים לא יכולים להוציא את עשיו?
3.למה לבוש בטליתו?
4.למה הקב"ה גורר אותו החוצה?
מכיוון שהעושה מצוה אחת זוכה למעלה מיוחדת כן כתב בספר חרדים (פרק סא) שעל ידי שמקפיד על מצוה מסוימת זוכה לעלות בשאר המצוות ואלו דבריו: "דכשמחזיק מצוה אחת בכל עוז ודאי שיהיה צדיק גמור בכל שאר המצוות" (וראיה לדברי החרדים מאדה"ר שהיה יכול להיות צדיק גמור אם רק היה מקיים מצוה אחת של אי אכילה מעץ הדעת) וקשה הרי המדרש אומר שלא היה אדם שכיבד את אביו יותר מעשיו שהרי אמרו שם שהיה חכם אחד שאמר שהוא כיבד את אביו יותר מכל בריה אחרת בעולם חוץ מעשיו שכיבד את אביו יותר ממנו שהוא (החכם) כיבדו בבגדים מלוכלכים ועשיו כיבד בבגדי מלכות, לפי דברי החרדים יוצא שעשיו היה צדיק גמור בכל המצוות ואם כן קשה למה הקב"ה מוציאו מגן עדן? אלא שמצות כיבוד הורים אצלו היתה לפי הבנה שכלית ולא לפי קיום רצון הבורא והראיה "יקרבו ימי אבל אבי" שדרשו שרצה לקרב מיתתו של אביו בזמן שהיתה לו נגיעה אישית לכך, ולכן עשיו כשנכנס לגן עדן רצו לסלקו מכיון שבשאר מצוות לא היה צדיק אך הוא התעטף בטליתו דהיינו בגדו (כמו שניים אוחזים בטלית שהכוונה לבגד) ובגדו "בגדי החמודות" בו כיבד את אביו, היינו שבא בזכות המצוה הגדולה שקיים, וממילא אם קיים בכל כוחו ראיה שהיה צדיק גמור אך רק הקב"ה חוקר כליות ולב יכול לדעת שעשיו לא התכוון לשם שמים ולכן לא נחשב הדבר שהחזיק בה בכל כוחו ולכן רק הקב"ה יכול להוציא את עשיו בגלל שאין זה מקומו ורעיון זה יובן יותר על פי הגמרא ביומא (דף כג) שהיה מעשה בשנים שרצו על הכבש ואחד לקח סכין והרג את חבירו ובא אביו של הנהרג ואמר שעדיין הסכין טהורה כי בנו מפרפר ומקשה הגמרא האם שפיכות דמים נהייתה קלה בעיניהם וטהרת כלים כדקיימא קיימא או ששפיכות דמים היתה בעיניהם כמו לפני כן אלא שהחמירו על טהרת כלים היינו שאצלם כל המצוות חמורות בעיניהם אלא שאביו של הילד התעלה על הרגש הטבעי וחש לטהרת הכלים, או שהיחס למצות טהרת כלים היה יותר גדול משאר מצוות מכיון ששאר כל מצוות היו פחותות בעיניהם וזה המדד ל"מחזיק בכל עוז" היחס לשאר מצוות אם שאר מצוות חמורות בעיניו סימן שמחזיק בכל עוז ואם שאר מצוות קלות בעיניו סימן שאין זה מחזיק בכל עוז אלא פשוט מחזיק במצוה אחת וכן הדבר בציונות שבתחילתה חשבו שכוונתם לשם שמים לשם קיום מצות ישוב א"י אחר שראו שאינם מחזיקים בשאר המצוות ראו שאין זה "מחזיק בכל כוחו" אלא כוונתם לשם ענין אחר ולא לשם מצוה