צחי טרכטינגוט
1/20/200719:32
המשך הדיון לגבי מלחמת מצווה
הר' יואל שלום,
ראשית נדמה לי שדברי בקשר לתשובת הרב אליישיב לא הובנו. אני התכוונתי שאכן הרב אליישיב סובר שכיום לכאו' לא שייך לדבר על מציאות של מלחמת מצווה בגלל שלדעתו אכן קצת נראה שצריך מלך ממש (ובשביל מלך צריך סנהדרין וכו'). [אומנם רוב גדולי הדור הקודם חלקו על כך כמו שכתבתי לך מתוך תשובת הרב קוק במשפט כהן (ואני בעז"ה אענה על כל מה שהיקשת עלי שם)].
מכל מקום גם לדעת הרב אליישיב מותר לצאת היום במצב בו יש סכנה על יישובי גבול ובמילא, ע"פ קביעת השו"ע בסי' שכ"ט סע' ו', זו סכנה לכל ישראל (שהרי הותר ליושבי כל הערים, גם שאינם סמוכות לספר, לצאת להילחם ואפילו בשבת) להתקפה נגד הערבים - ואין בזה שום היכנסות לפיקו"נ מאחר שכבר נמצאים במצב של פיקו"נ. ואין צורך לשאול סנהדרין או מלך מאחר ודין זה הוא גם בגלות שהרי הוא הובא בשו"ע, והשו"ע נמנע מלכתוב דינים של מלחמות של מלכים וסנהדרין כיוון שלא היו נוהגים בימיו (כמבואר בב"י ברס"י רמ"ט). וגם הרב אליישיב בח"ב סי' כ"ט הנ"ל בסעיף הראשון שלו היפנה לדין הזה שבשו"ע. אכן דין זה לא קשור למלחמת מצווה אלא לפיקו"נ - אך דין זה מאפשר את רובם המוחלט של פעולות צה"ל כיום. ומאחר ודין זה הוא קשור לפיקו"נ - אז יש גם להיזדרז בשעת אמת ואסור אף לשאול רב כמש"כ השו"ע בסי' שכ"ח סע' ב' שהזריז הרי זה משובח והשואל הרי זה שופך דמים. ושיקול הדעת החשוב ביותר בסוגיה הוא של המומחים כמבואר בסי' שכ"ח סע' י' - ובעניינינו הם שרי הצבא ומערכת הביטחון ולא רבנים (או מלך וסנהדרין).
כל מה שדיבר הרב אליישיב בצורך של מלך וסנהדרין זה רק בסעיף השלישי לגבי מציאות שבה נלחמים למרות שמניעת המלחמה לא גורמת לפיקו"נ, כדברי הרב אליישיב שם:'ומשמע נמי דאף אם היינו מפסיקים את המלחמה בשבת לא היה בזה סכנה דאם לא כן קרא (של "עד רדתה") למה לי ומה יגרע זה מכל פיקו"נ אשר דוחה את השבת'. כלומר שוב אם יש פיקו"נ א"צ את הפס' של עד רדתה ע"מ להתיר להילחם אפילו בשבת. ורק כאשר אין פיקו"נ במניעת המלחמה יש צורך במלך וסנהדרין.
לסיכום:
כיום כיוון שרוב יישובי הספר נמצאים בסכנת נפשות - כל יהודי א"י נמצאים בסכנה - וע"כ אין איסור לצאת על הערבים במלחמה (אם זו הדרך הטובה ביותר לדעת מומחים להגן על עמ"י) כי אין כאן שום כניסה לפיקו"נ (שהרי כולנו במצב פיקו"נ). אלא יש מצווה גדולה של הצלת נפשות והזריז הרי זה משובח. דין זה שייך בכל הדורות ולא קשור למלך וסנהדרין. וכמובן גם הרב אליישיב מודה לו. ע"כ פעולות צה"ל הם מצווה גדולה, וכל מה שקשור לטקטיקה צבאית לא תלוי בדעת רבנים אלא בדעת מומחים. ומי שמשום שהלך לשאול רבנים האם זה מותר השתהה ולא פעל ע"פ דעת מומחים צבאיים בעניין הרי הוא שופך דמים.
אכן כל זה לא נוגע כלל לדיון של תשו' הרב קוק במשפט כהן ועליה יש לדון בנפרד.
ראשית נדמה לי שדברי בקשר לתשובת הרב אליישיב לא הובנו. אני התכוונתי שאכן הרב אליישיב סובר שכיום לכאו' לא שייך לדבר על מציאות של מלחמת מצווה בגלל שלדעתו אכן קצת נראה שצריך מלך ממש (ובשביל מלך צריך סנהדרין וכו'). [אומנם רוב גדולי הדור הקודם חלקו על כך כמו שכתבתי לך מתוך תשובת הרב קוק במשפט כהן (ואני בעז"ה אענה על כל מה שהיקשת עלי שם)].
מכל מקום גם לדעת הרב אליישיב מותר לצאת היום במצב בו יש סכנה על יישובי גבול ובמילא, ע"פ קביעת השו"ע בסי' שכ"ט סע' ו', זו סכנה לכל ישראל (שהרי הותר ליושבי כל הערים, גם שאינם סמוכות לספר, לצאת להילחם ואפילו בשבת) להתקפה נגד הערבים - ואין בזה שום היכנסות לפיקו"נ מאחר שכבר נמצאים במצב של פיקו"נ. ואין צורך לשאול סנהדרין או מלך מאחר ודין זה הוא גם בגלות שהרי הוא הובא בשו"ע, והשו"ע נמנע מלכתוב דינים של מלחמות של מלכים וסנהדרין כיוון שלא היו נוהגים בימיו (כמבואר בב"י ברס"י רמ"ט). וגם הרב אליישיב בח"ב סי' כ"ט הנ"ל בסעיף הראשון שלו היפנה לדין הזה שבשו"ע. אכן דין זה לא קשור למלחמת מצווה אלא לפיקו"נ - אך דין זה מאפשר את רובם המוחלט של פעולות צה"ל כיום. ומאחר ודין זה הוא קשור לפיקו"נ - אז יש גם להיזדרז בשעת אמת ואסור אף לשאול רב כמש"כ השו"ע בסי' שכ"ח סע' ב' שהזריז הרי זה משובח והשואל הרי זה שופך דמים. ושיקול הדעת החשוב ביותר בסוגיה הוא של המומחים כמבואר בסי' שכ"ח סע' י' - ובעניינינו הם שרי הצבא ומערכת הביטחון ולא רבנים (או מלך וסנהדרין).
כל מה שדיבר הרב אליישיב בצורך של מלך וסנהדרין זה רק בסעיף השלישי לגבי מציאות שבה נלחמים למרות שמניעת המלחמה לא גורמת לפיקו"נ, כדברי הרב אליישיב שם:'ומשמע נמי דאף אם היינו מפסיקים את המלחמה בשבת לא היה בזה סכנה דאם לא כן קרא (של "עד רדתה") למה לי ומה יגרע זה מכל פיקו"נ אשר דוחה את השבת'. כלומר שוב אם יש פיקו"נ א"צ את הפס' של עד רדתה ע"מ להתיר להילחם אפילו בשבת. ורק כאשר אין פיקו"נ במניעת המלחמה יש צורך במלך וסנהדרין.
לסיכום:
כיום כיוון שרוב יישובי הספר נמצאים בסכנת נפשות - כל יהודי א"י נמצאים בסכנה - וע"כ אין איסור לצאת על הערבים במלחמה (אם זו הדרך הטובה ביותר לדעת מומחים להגן על עמ"י) כי אין כאן שום כניסה לפיקו"נ (שהרי כולנו במצב פיקו"נ). אלא יש מצווה גדולה של הצלת נפשות והזריז הרי זה משובח. דין זה שייך בכל הדורות ולא קשור למלך וסנהדרין. וכמובן גם הרב אליישיב מודה לו. ע"כ פעולות צה"ל הם מצווה גדולה, וכל מה שקשור לטקטיקה צבאית לא תלוי בדעת רבנים אלא בדעת מומחים. ומי שמשום שהלך לשאול רבנים האם זה מותר השתהה ולא פעל ע"פ דעת מומחים צבאיים בעניין הרי הוא שופך דמים.
אכן כל זה לא נוגע כלל לדיון של תשו' הרב קוק במשפט כהן ועליה יש לדון בנפרד.