שליחת תגובה להודעה בפורום

ראיתי את דברי הרב אליישיב ב'קובץ תשובות' הנ"ל (אכן בח"ב או"ח סי' כ"ט) ודווקא נראה משם אחרת. הוא מביא מתי מחללים שבת במלחמה וכאשר צרו גויים על ישראל או באו לצור או יש חשש שיקרה דבר כזה, שיש כאן פיקו"נ או ספיקו"נ (כמו המציאות היום בצה"ל) - מותר להילחם עליהם (ובמילא גם לחיילים להיכנס לפיקו"נ) גם בשבת כמבואר בשו"ע או"ח סי' שכ"ט. ורק לגבי הדין 'עד רדתה' שמשמעותו שנלחמים בשבת במלחמת מצווה או רשות גם אם אין כרגע פיקו"נ - דין זה תלוי במלך וסנהדרין, אך המציאות הראשונה אינה תלויה במלך וסנהדרין (אע"פ שגם היא סוג של מלחמת מצווה דלקמן). והרב אליישיב מבאר יותר בקובץ תשובות ח"א סי' רמ"ג (בסוף הספר - בחלק שנקרא 'עניינים') לגבי השאלה האם נוהג היום בצה"ל דין 'ויתד תהיה לך על אזנך', והוא כותב בתחלת התשו' שיש מקורות שמשמע מהם שזה דין דווקא במלחמת רשות והנידון של צה"ל הוא מלחמת מצווה ! רק שהוא מבאר בסוף התשו' שיש שני סוגי מלחמת מצווה - יש מלחמה שקשורה לכלל ישראל והיא תלויה דווקא במלך וסנהדרין דווקא (לדעת הרב אליישיב), ויש מלחמת מצווה שקשורה לפיקו"נ והיא ג"כ קרויה מלחמת מצווה רק שהיא נעשית גם בלי מלך וסנהדרין [ובפשטות זה המבואר בשו"ע או"ח סי' שכ"ט ע"פ הגמ' עירובין מה. ועיין בנצי"ב במרומי שדה שם].