שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: סיום השגתי בעניין הגדולים והציונות "ב"ה
יום צום השביעי יהפך לשו"ש [לששון ושמחה] תרנ"א
כבוד הרב המופלג ודרשן, לוקח נפשות בדברו, בהטיפו מוסרו כ"ש מ' חיים יוסף יפה נ"י.
כבר כתבתי בקצרה למע"כ נ"י שאין נפשי נוחה מהספר "דרישת ציון" שהעלה הגאון וצדיק מוהרצ"ה קלישער ז"ל כי נוסד על אור מתעה שראה בארצות המערב שניתן שווי זכויות לאחינו, והיה מדמה כי זהו הבטחת "ושב ד' אלקיך את שבותך ורחמך" מעתה עלינו להגיע לסופיה דקרא "ושב וקבצך" וגו' –ובמח"כ אינן אלא דברים בטלים.
א-שעיקר שבות ישראל אינו בארצות המערב כי אם בירכתי צפון, וירמי' הנביא אמר שמתחילה "הנני מביא אותם מארץ צפון" ואח"כ "וקבצתים מירכתי ארץ".
ב-שזה האור של שווי זכויות החשיך עיני אחינו בארצות המערב והסיר צורת היהדות, זולת יחידי סגולה.
ג-שהרי לפני זה המקרא כתיב "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו" וגו' ולא החל להתקיים כלל.
עוד זאת שיסוד דעת הגאון הנ"ל, שזהו תחילת הגאולה, ובזה מסתיים דבריו לבאר האיך נגיע לידי גאולה ובאמת אין אדם יודע עד מה סדר הגאולה העתידה, והרי גאולת מצרים מצד הסברא היה פשוטה מגאולת כל ישראל בזמן הזה, מצד שהיו כל ישראל במקום אחד ובמלכות אחת מה שאין כן בגלות החל הזה, ע"כ כתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, והיה ראוי לכתוב יהיה נפלאות, או כאשר הראיתיך בצאתך ממצרים אראנו נפלאות, אלא משום שאין ערוך נפלאות הגאולה העתידה לגאולת מצרים, וכאשר ידוע מאמר הגמרא במס' נדה (דף ל"א) לעושה נפלאות גדולות לבדו, אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו, ואם כן באמת הנס גדול הרבה ממה שרואין, וזהו דבר הכתוב כימי צאתך ממצרים, כמו שהיה באמת כך אראנו נפלאות, תראה בעיניך, ומזה מבואר שיהיה באמת הרבה יותר.
וזה הפירוש מבואר במכילתא פ' בשלח עה"כ "עושה פלא", עושה פלא עם אבות ועתיד לעשות עם בנים שנאמר כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות- אראנו מה שלא הראיתי אל אבות, שהרי נסים וגבורות שאני עתיד לעשות עם בנים יותר הם ממה שעשיתי לאבות, וכן הוא אומר "לעושה נפלאות גדולות לבדו", הדברים מבוארים כמו שכתבתי, ובכל זאת כששאל משה רבינו "ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם" היה התשובה "אהיה אשר אהיה", פי' האיך יהיה פעולת ההוצאה אם בדרך טבע או בדרך נס, דאין להקב"ה שם עצמי ח"ו, אלא לפי מעשיו הוא נקרא מעתה אם ירצו ישראל לדעת מה שמו באיזה אופן יהיה הגאולה, והשיב הקב"ה שזה אינו מבורר שהרי תלוי במעשה הדור, אם יהיו ראויים לנס נגלה או לא, וזה הפירוש "אהיה אשר אהיה", והרבה יותר מזה מבואר בחיבורי "העמק דבר" שם, וזה וגם נשתנה הסדר שאמר הקב"ה שאמר הקב"ה למשה "לך ואספת וגו' עד ונצלתם את מצרים, ואח"כ נעשה סדר אחר עפ"י סרבנות משה רבנו ולא נתקיים "ושמעו לקולך", מעתה אם ביציאת מצרים לא נתבשר סדר הגאולה עד בוא העת, מה כל שכן גאולה העתידה אשר היא בהרבה מלכויות שאין אחת דומה לחברתה, ואין ישראל שבקרבם דומין זה לזה במעשיהם, בודאי אי אפשר לחשוב מצד השכל היאך יעשה הקב"ה, וכבר אמר ה' כי לא מחשבותי מחשובתיכם ולא דרככם דרכי. ויפה הורה לנו רבן של ישראל הוא הרמב"ם בהלכות מלכים (פי"ב ה"ב) וז"ל: -וכל אלו הדברים וכיוצא בהם לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויות דברים אלו ולא דקדוקיהם עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי אגדות ולא יאריך במדרשים האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאי מביאין לא לידי יראה ולא ליד אהבה, וכן לא יחשב הקיצין וכו' אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שביארנו. עכ"ל גם מה שהאריך הגאון המחבר בענין קורבנות כבר כתבו בתורת כהנים (פ' בחקתי) בתוכחה "ולא אריח בריח ניחוחכם" וממילא אי אפשר להקריב שהרי בכל הקרבנות כתיב ריח ניחוח, וכדתנן ספ"ב דזבחים לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם ריח ולשם ניחוח, זולת קרבן פסח דלא כתיב ביה ריח ניחוח היו מקריבין אפילו אחר חרבן ביהמ"ק כדאיתא בסנהדרין ספ"א. והדברים עתיקים ומפורשים ב"העמק דבר" פ' ראה בפס' "שמור את חודש האביב". אומנם כל הדברים הללו אינן נצרכים אלא לפי שדמה הגאון שהחל אורה של הגאולה בזמנו, אבל בזמן הזה שאנו כבושין בגולה וגזרות מתחדשות, אסור לנו להזכיר רעיון של גאולה בענין ישוב הארץ, דבלי ספק ישמעו התוגר ושריו דישוב הארץ ע"י ישראל אתחלתא דגאולה היא, ויפריע ח"ו עיקר הישוב, ושארי מלכויות יחושו לדבר ויגזרו גזרת המן ר"ל, וחלילה לנו להראות בעסק הישוב סימני גאולה, ורק העיר ה' בלבנו להשיב שממות הארץ ולעשותה לישוב, ויותר מזה לא ידענו מאומה, ואין לנו לדבר בזה אלא לחכות בלב ולהאמין לגאולה באיזה אופן שירצה לפי מעשיו, על כן איני מסכים לשוב ולהדפיס ספר "דרישת ציון" שיש בו סכנה לכל העסק, המקום ית' יורנו דרך הישרה וחפץ ה' עלינו יצליח להושיב נשמות הארץ ויזכו לראות ישראל בנויהם. כנפש העמוס בעבודה, נפתלי צבי יהודא ברלין".
(מתוך "אגרות הנצי"ב מוולוז'ין, אגרת ק"ז, בני ברק, תשס"ג, הובא גם ב"מרא דארעא דישראל", עמ' יז-יט ירושלים, תשס"ג. וכן ב"משכנות הרועים" עמ' קס"ח-ק"ע, ניו יורק תשד"ם).
מכל הדברים שהבאת הראית שהנצי"ב תומך בישוב א"י, הוא לא הזכיר גאולה, ולא התחלתה, וכן כל הדברים של שאר גדולי ישראל שהבאת מראים בעד ישוב א"י.
מטרתה של התנועה הציונית אינה ישוב א"י, אלא היא התנועה הלאומית היהודית, כלומר שהיא רואה בעם ישראל סתם עם, א"י - סתם ארץ, עברית - סתם לשון, התורה - דת. ויש אריכות בדברים, אז אני ממליץ לך לקרוא את הספר "דת הציונות", וכן את "יהדות התורה והמדינה" שמופיע בעמ' 3 בפורום בין השחזורים של צלפחד.