ישראל קרמר
11/25/200423:17
המשך השגותי על דברים ב"דת הציונות" ובאתר
בס"ד
אחת הטענות בספר הנ"ל היא שכל גדולי הדור מאז ראשית הציונות התנגדו לה. טענה זאת אינה נכונה כלל. היו גדולים לא מעטים שתמכו ברעיון הציוני ובתמיכה בבניין הארץ של החלוצים. אביא מספר דוגמאות לכך בכמה הודעות (עד חמש הודעות לא ארוכות).
על הצהרת היסוד של המזרחי חתמו רבנים רבים וביניהם הגאון הרב יצחק שמלקיס (מחבר שו"ת "בית יצחק") זצ"ל, מגדולי הפוסקים בדורו, ואחרי פטירת הגאון הרב יוסף שאול נתנזון (ה"שואל ומשיב") זצ"ל, היה גדול הפוסקים בגליציה; הגאון הרב חנוך הניך אייגיש מווילנה (מחבר
"המרחשת") זצ"ל הי"ד והגאון הרב שלמה הכהן מווילנה (ה"חשק שלמה") זצ"ל, מגדולי גאוני דורם.
הם לא היו תלמידים קטנים שלא שימשו כל צורכם אלא מהגדולים בדורם והם תמכו בתנועת המזרחי הציונית.
האדמו"ר ר' ישראל הגר מוויז'ניץ, (מחבר "אהבת ישראל") זצ"ל, מגדולי האדמו"רים, אמר שלא רצה להשתתף (עם הקיצוניים) ולאסור את הציונים מפני שלדעתו הוא סיבה מן השמים שתיבנה הארץ על ידיהם, מפני שהבריונים בימי בית שני החריבו את ארצנו ואת מקדשנו, על כן הבריונים בימינו יבנו את ארצנו, ובזה יתקנו את אשר קלקלו הבריונים של בית שני. (מובא ב"אם הבנים שמחה" מאת הרב יששכר שלמה טייכטל זצ"ל הי"ד, פרק שני, אות י"ט, עמ' קל"ה בפסקה האחרונה בעמוד)
הגאון הרב אלכסנדר משה לפידות זצ"ל, מתלמידי איש המוסר הגאון הרב ישראל ליפקין מסלנט זצ"ל, אמר: "אף כי אינני חושב את התנועה הציונית לגאולת ישראל... בכל זאת אחשבנה לאתחלתא דגאולה, והאספה הבזלית (הקונגרס הציוני הראשון שהיה בבזל שבשוויץ) לשופר גדול אשר תקע לחרותנו." ("זכרונות ציון" מאת הרב דוד מפניץ, עמ' 55)
הגרצ"פ פרנק זצ"ל כתב כשנתיים אחרי מלחמת ששת הימים: "זה קרוב לשנתיים ימים פקד ה' את עמו להושענו באתחלתא דגאולה... היינו נוכחים לראות שחזר ונשנה לעינינו אותו החזיון המרומז בפסוק: 'ראה נתתי לפניכם את הארץ. בואו ורשו את הארץ" וגו'. לעת כזאת שזכינו לראות סימני גאולה ממשמשים ובאים וקול התור נשמע בארצנו."
(קונטרס "הר צבי" שנדפס עם "דרישת ציון" מאת הגאון הרב צבי הירש קלישר זצ"ל, דף מ"ח', א')
הגאון הרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז' זצ"ל כתב: "הנני רואה בחזיון שיבת ציון בדורנו אור ההשגחה העליונה... הבה נקבל ונתקרב ליד ההשגחה העליונה המושטת לנו. הבה ניפגש עם כל אחינו בני ישראל בנתיבות הנצח של עמנו... לגאולה השלמה במהרה."
(מתוך מכתב תשובה לבן גוריון בשאלת מיהו יהודי בכ"ז בטבת תשי"ט.
הוא גם ציווה לתלות את דגל ישראל מעל ישיבת פוניבז'. אם הוא לא היה תומך רעיון הציוני ובמדינת ישראל, הוא לא היה רוצה שדגל ישראל יהיה מונף מעל ישיבתו, ובדעה זו של תמיכה ברעיון הציוני היה עד סוף ימיו,לכן דגל ישראל נשאר מונף מעל ישיבת פוניבז', כי הרב כהנמן לא נתן הוראה להורידו מפני שנשאר בתמיכתו ברעיון הציוני ובמדינה עד סוף ימיו.
הגאון הרב יחזקאל ליפשיץ מקליש (מחבר "המדרש והמעשה עה"ת) זצ"ל שהיה נשיא אגודת הרבנים בפולין אמר: "...עכשיו לפי דעתי בטלה מחלוקת... וחייבים אנו שכם אחד עם כל אחינו השואפים אל גאולת ישראל ובייחוד עם ה"מזרחיים" (חברי תנועת ה"מזרחי"), אשר סוף סוף הלא אחינו הם בדעה, ונוכח ה' ותורתו דרכם גם המה."
("המזרחי", גיליון מס' 1, ט"ו בטבת תרע"ט)
הגאון הרב יצחק פייגנבוים זצ"ל, ראב"ד וורשה ותלמיד הגאון רי"ם אלתר מגור זצ"ל והגאון הרב אברהם בורנשטיין מסוכצ'וב (ה"אבני נזר") זצ"ל כתב: "למען ציון לא אחשה, ואודיע חוות דעתי בדבר התנועה הציונית אשר התעוררה בלב רבים מבני ישראל... זוהי בוודאי מצווה גדולה." ("אור פני יצחק עמ' ל')
אחת הטענות בספר הנ"ל היא שכל גדולי הדור מאז ראשית הציונות התנגדו לה. טענה זאת אינה נכונה כלל. היו גדולים לא מעטים שתמכו ברעיון הציוני ובתמיכה בבניין הארץ של החלוצים. אביא מספר דוגמאות לכך בכמה הודעות (עד חמש הודעות לא ארוכות).
על הצהרת היסוד של המזרחי חתמו רבנים רבים וביניהם הגאון הרב יצחק שמלקיס (מחבר שו"ת "בית יצחק") זצ"ל, מגדולי הפוסקים בדורו, ואחרי פטירת הגאון הרב יוסף שאול נתנזון (ה"שואל ומשיב") זצ"ל, היה גדול הפוסקים בגליציה; הגאון הרב חנוך הניך אייגיש מווילנה (מחבר
"המרחשת") זצ"ל הי"ד והגאון הרב שלמה הכהן מווילנה (ה"חשק שלמה") זצ"ל, מגדולי גאוני דורם.
הם לא היו תלמידים קטנים שלא שימשו כל צורכם אלא מהגדולים בדורם והם תמכו בתנועת המזרחי הציונית.
האדמו"ר ר' ישראל הגר מוויז'ניץ, (מחבר "אהבת ישראל") זצ"ל, מגדולי האדמו"רים, אמר שלא רצה להשתתף (עם הקיצוניים) ולאסור את הציונים מפני שלדעתו הוא סיבה מן השמים שתיבנה הארץ על ידיהם, מפני שהבריונים בימי בית שני החריבו את ארצנו ואת מקדשנו, על כן הבריונים בימינו יבנו את ארצנו, ובזה יתקנו את אשר קלקלו הבריונים של בית שני. (מובא ב"אם הבנים שמחה" מאת הרב יששכר שלמה טייכטל זצ"ל הי"ד, פרק שני, אות י"ט, עמ' קל"ה בפסקה האחרונה בעמוד)
הגאון הרב אלכסנדר משה לפידות זצ"ל, מתלמידי איש המוסר הגאון הרב ישראל ליפקין מסלנט זצ"ל, אמר: "אף כי אינני חושב את התנועה הציונית לגאולת ישראל... בכל זאת אחשבנה לאתחלתא דגאולה, והאספה הבזלית (הקונגרס הציוני הראשון שהיה בבזל שבשוויץ) לשופר גדול אשר תקע לחרותנו." ("זכרונות ציון" מאת הרב דוד מפניץ, עמ' 55)
הגרצ"פ פרנק זצ"ל כתב כשנתיים אחרי מלחמת ששת הימים: "זה קרוב לשנתיים ימים פקד ה' את עמו להושענו באתחלתא דגאולה... היינו נוכחים לראות שחזר ונשנה לעינינו אותו החזיון המרומז בפסוק: 'ראה נתתי לפניכם את הארץ. בואו ורשו את הארץ" וגו'. לעת כזאת שזכינו לראות סימני גאולה ממשמשים ובאים וקול התור נשמע בארצנו."
(קונטרס "הר צבי" שנדפס עם "דרישת ציון" מאת הגאון הרב צבי הירש קלישר זצ"ל, דף מ"ח', א')
הגאון הרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז' זצ"ל כתב: "הנני רואה בחזיון שיבת ציון בדורנו אור ההשגחה העליונה... הבה נקבל ונתקרב ליד ההשגחה העליונה המושטת לנו. הבה ניפגש עם כל אחינו בני ישראל בנתיבות הנצח של עמנו... לגאולה השלמה במהרה."
(מתוך מכתב תשובה לבן גוריון בשאלת מיהו יהודי בכ"ז בטבת תשי"ט.
הוא גם ציווה לתלות את דגל ישראל מעל ישיבת פוניבז'. אם הוא לא היה תומך רעיון הציוני ובמדינת ישראל, הוא לא היה רוצה שדגל ישראל יהיה מונף מעל ישיבתו, ובדעה זו של תמיכה ברעיון הציוני היה עד סוף ימיו,לכן דגל ישראל נשאר מונף מעל ישיבת פוניבז', כי הרב כהנמן לא נתן הוראה להורידו מפני שנשאר בתמיכתו ברעיון הציוני ובמדינה עד סוף ימיו.
הגאון הרב יחזקאל ליפשיץ מקליש (מחבר "המדרש והמעשה עה"ת) זצ"ל שהיה נשיא אגודת הרבנים בפולין אמר: "...עכשיו לפי דעתי בטלה מחלוקת... וחייבים אנו שכם אחד עם כל אחינו השואפים אל גאולת ישראל ובייחוד עם ה"מזרחיים" (חברי תנועת ה"מזרחי"), אשר סוף סוף הלא אחינו הם בדעה, ונוכח ה' ותורתו דרכם גם המה."
("המזרחי", גיליון מס' 1, ט"ו בטבת תרע"ט)
הגאון הרב יצחק פייגנבוים זצ"ל, ראב"ד וורשה ותלמיד הגאון רי"ם אלתר מגור זצ"ל והגאון הרב אברהם בורנשטיין מסוכצ'וב (ה"אבני נזר") זצ"ל כתב: "למען ציון לא אחשה, ואודיע חוות דעתי בדבר התנועה הציונית אשר התעוררה בלב רבים מבני ישראל... זוהי בוודאי מצווה גדולה." ("אור פני יצחק עמ' ל')