שליחת תגובה להודעה בפורום

בס"ד

בניגוד לטענה כלפי גם המקרים שהבאתי מוכיחים שהרב קוק היה גדול דור, וכדי להראות זאת אביא מספר דוגמאות בקצרה:

הרב שלמה זלמן זלזניק, מראשי ישיבת "עץ חיים" שמע באיזה רגש לומד הרב קוק פרק תנ"ך ואמר בהתרגשות רבה שמי שלומד כך פרק תנ"ך הוא קדוש עליון שלא מעלמא הדין שאסור לדבר בו סרה ואף לא להרהר אחריו ('בשדה הראי"ה' עמ' 125). לימוד כזה שמשפיע בצורה כזו על אחרים יכול להיות רק לימוד של ענק בדורו וכמו שאמר הרב זלזניק, של קדוש עליון.

בספר "התורה המשמחת" בעמ' 96 (תולדות הגרש"ז אויירבך), מספר הרב חיים יעקב לווין (בנו של "הצדיק הירושלמי" הרב אריה לווין), שכשלמד בחברותא עם הגרש"ז ב"עץ חיים" (רבם היה הרב אריה לווין), היה מעניין אותם רק ללמוד גמרא, אך צריך גם ללמוד מוסר, ולכן, על פי עצת רבם ר' אריה, הם הציצו, כל אחד בתורו מדי שבועיים-שלושה על לימודו של הרב קוק (שהיה לו באותו זמן חדר בישיבת "עץ חיים") דרך חור המנעול, והיו חוזרים בריצה ללימודם. ומספר הרב חיים יעקב לווין שההצצה החטופה בלימודו של הרב קוק, נתן להם מוסר לשבועיים-שלושה הבאים, והיה שווה בעיניהם יותר מלימוד בספרי מוסר.
לימוד כזה שמשפיע כך מבחינה מוסרית, הוא לימוד של אחד מענקי דורו.

הבאתי שתי דוגמאות למה שהרב קוק היה משתדל להיטיב ככל שהיה יכול עם קנאים שפגעו בו, וככל שפגעו בו יותר, השתדל להטיב עוד יותר. העברה כזו על המידות היא של צדיק עליון, קדוש וטהור. (מקרים בעניין זה נמצאים בפרק "איש צדיק היה" ב'בשדה הראי"ה', בפרקים "הקנאים" ו"מידותיו" ב"מלאכים כבני אדם" וב'ליקוטי ראי"ה' ח"ג עמ' 433.)

אחותו של הרב מ"צ נריה (אז מנקין) הייתה חולה מסוכנת ביותר בדלקת המוח, וכמעט התייאשו מחייה. זה היה סמוך לפסח, ובמוצאי יו"ט ראשון באו אביה ואחיה לרב קוק, והרב אמר, זה שום דבר והוסיף לה את השם ברכה (באותו לילה החלו לומר "ותן ברכה"). באותו זמן החלה הטבה במצבה והיא הבריאה לגמרי. ('ליקוטי ראי"ה' ח"ג, עמ' 140-139)
מקרה כזה יכול להיות רק עם קדוש עליון בדורו.

מקרים כאלה יכולים להיות רק עם אחד הגדולים ביותר בדורו, צדיק קדוש מופלא. לכן מקרים אלה הם כן הוכחה שהרב קוק היה גדול דור.