שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: הודעה שצונזרה על-ידי המערכת

ראשית, הדברים שהבאת מספר החינוך בקשר לשבעה עממין אינם רלבנטיים כלל לדיון מכמה סבות:

א. ראשי מדינת ישראל ורוב תושביה בעווה"ר אינם שונים משבעה עממין לגבי דין הישיבה בארץ כמו שכתב ספר יראים בסי' שטו' וז"ל: "לא ישבו בארצך - יוצרנו יודע לב האדם והזהיר בהיות יד ישראל תקיפה שלא יניחו לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ ישראל דכתיב בפ' ואלה המשפטים לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי אעפ"י שכל הענין אינו מדבר אלא בשבעה אומות כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים.." וכמ"ש מרן ה"אבני נזר" ביו"ד סי' קכו' וז"ל: "והנה מומר אף דאפי' חטא ישראל הוא. מ"מ גוי הוא ג"כ. ועושה יי"נ. וקנאים פוגעים במומרת כמו בגוי' כמבואר בפוסקים באהע"ז בענין מומר זוקק ליבום יע"ש. ובדרישה דע"ז של מומר נאסר מיד כמו ע"ז של נכרי. וכיון שדינו כנכרי ג"כ. פשוט שיש בו לאו דלא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי. וכיון שאסור לדור בארץ ישראל אין א"י מקומו כלל ופקע הערבות בעד המומר..."
וז"ל הרב מרדכי עליאשברג מרבני "חבת ציון": "ומכאן אתה למד אזהרה כפולה, לבלי להרבות ישוב א"י מעבריינים מחללי שבת וכד' חלילה ומוטב שישארו בחו"ל ולא יטמאו אדמת ה', מפני שאף שכל הארץ ומלואה לה' הוא, וחובות הגוף נוהגות בכל מקום, מ"מ משונה קדושת א"י מכל הארצות, וכמאמר הכתוב (תהלים כ"ד) לה' הארץ ומלואה וכו' מי יעלה בהר ה' וכו' נקי כפים ובר לבב וגו', ורז"ל אעפ"י שכל הארץ לה' אבל בהר ה' ומקום קדשו צריך נקיות וטהרה באופן יותר נעלה, ולא כל הרוצה לעלות עולה אלא הראויים לה"


ב. דין מלחמה שייך רק כשיש מלך לישראל, והדין הבסיסי ביותר לגבי מלך (עוד לפני התנאי שיומלך עפ"י נביא ועפ"י הסכמת העם וסנהדרין) הוא: שאסור למנות לשום מינוי בישראל מי שאין בו יראת שמים. ובשו"ת אגרות משה חלק יו"ד (חלק ב' סימן מ"ה וז"ל: "ובכלל הרי מינוי כופרים ורשעים ודאי אינו כדין התורה כמפורש ברמב"ם פ"א ממלכים ה"ז וכל מי שאין בו יראת שמים אע"פ שחכמתו מרובה אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל ואף דוד לא זכה אלא לכשרים עיי"ש וכ"ש שכופרים ורשעים אין ממנים לשום מינוי ובזה כו"ע מודו ומפורש זה גם בחינוך במצוה תצ"ז תצ"ח ואין שייך לחלוק ע"ז דעיקר תכלית מינוי מלך הוא רק לחזוק התורה והמצות כדאיתא בספ"ד ממלכים וכן כל המינויין בישראל".
ובספר החינוך (מצוה תצ"ז) הוסיף על דברי הרמב"ם וכתב: "אבל כל שאין בו יראת שמים אף על פי שחכמתו מרובה אין צריך לומר שאין ממנין אותו במינוי מן המינויין שבישראל, אלא שראוי לשנאותם ולהרחיקם, ועליהם אמר דוד [תהלים ה', ו'] שנאתי כל פועלי און". (וחבל שלא היו דברים אלו של החינוך לנגד עיניו של הראי"ה קוק לפני שהוציא לאור את דמיונותיו המנוגדים להלכה לפיהם גם הכופר באלקים יכול לרצות ב"טובת האומה", ולפני שהחניף בחנופה שקרית שאין בה קורטוב של אמת לאלה שרבותינו בפירוש אמרו להרחיקם ולשונאם).

כך שכל הדיבורים על כך שמדינת ישראל היא מלכות ישראל מקורם בדמיונות ההבל של הרצי"ה קוק ותלמידיו (ועוד רבנים שתפקידיהם השונים ברבנות החילונית הראשית ובבית הדין המעורער שלה לעירעורים גרמו להם לומר דברים שלא כהלכה.).

ולגבי ההסתמכות על דברי הראי"ה קוק ב"משפט כהן"- הרי כתב שם שצריך להיות מלבד הסכמת העם הסכמת בית דין. איזה בית דין מינה את ממשלת ישראל או הסכים למינויה?? וגם מה שכתב לגבי הסכמת האומה ודאי שמדובר רק על הכשרים שבאומה. השלטון במדינת ישראל נבחר ע"י אנשים שאסורים בהבעת דעה במה שקשור לצבור (חילונים, נשים, גויים) כך שאין כאן בכלל הסכמה של רוב העם אלא הסכמה של רוב אלה שיצאו מן הכלל ואינם עולים כלל למנין בשום ענין ציבורי. ושוב- הסכמת העם והבית דין הם רק אחרי שהמלך מצד עצמו ראוי למלוכה!! (ועיין כאן באתר במאמר האם יש למדינת ישראל דין מלכות ישראל ותראה שגם אם בדיעבד מינו מישהו למלכות שאינו ראוי מצד עצמו לא עשו כלום ואין לו דין מלך).

בברכה, יואל.