ציוני
3/15/200602:52
עוד על יחסו של הרב קוק לציונות החילונית:
בתגובה ל: קרא דת הציונות ואח"כ תחזור אלינו...
אתם מסלפים את דבריו וחבל שכך!
הנה דברים שהרב זצ"ל כתב:
"א. הגדרת מצבה וחזון-אחריתה של התנועה הציונית-חילונית
בשנת תרס"ח, כארבע שנים בלבד אחר עלייתו ארצה והיכרותו מקרוב את הנפשות הפועלות בעליה השניה , כתב לעורך העיתון 'איזראעליט' בפרנקפורט-דמיין:
"ואתה אדוני אתכבד להודיעך, כי זה לי זמן הגון אשר בחנתי דרכי, ואדע נאמנה שכל תקות ישוב א"י... היא תלויה בנקודה אדירה זאת שיתאספו אלינו כוחות טובים לעסוק בבנין הרוחני והחומרי של ארץ ישראל.... אל נא נאחר את המועד, אל נא ניתן את הרומסים לרמוס את היונקים, שרשי צמח ה' העולים על אדמת הקדש... אם נעזוב את שעת הכושר של התחלת התפתחות הישוב והחלישות הגופנית והרוחנית וחסרון אמצעי המלחמה יבאו עד מרום קיצם אצל שלומי אמוני-ישראל, והיד הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה בסיגים של לאומיות מזויפת בגרגרים של היסתוריה ושל חיבת השפה, המלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ במקום שהפנים הוא כולו אינו יהודי, העומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת , ולבסוף גם לשנאת ישראל וארץ ישראל כאשר כבר נוכחנו על פי הנסיון - היד הטמאה הזו תתגבר, אז אין די באר גודל האסון . אבל בה' בטחתי שלא יתן למוט רגלנו..." ( אגרות ראי"ה א', קמד).
כלומר, הרב ראה את פוטנציאל ההרס העצמי הקיים בתהליך הציוני-חילוני, שעתיד להתקומם נגד כל הערכים אותם טיפח בעצמו! כנראה שחוץ מהבנת התהליך הפנימי -רוחני, הרב ראה גם את דבריהם ומעשיהם של מאוכזבי העליה השניה שחזרו לארצות מוצאם תוך השמעת ביקורת ושנאה לארץ ישראל ולעם היהודי
"הציונות לא תוכל למצוא את מלוא צדקה מפני שהיא תנועה מודרנית, מפני שלא כל מה שהוא מודרני הוא צודק. גם המלחמה האכזריה היא תנועה מודרנית, ומ"מ כמה רשעות יש בה! ...המעוז העולמי לעם ישראל הוא חיי רוחו שהתבצר בו במבטח יותר חזק מכל החומות הגבוהות אשר לכל ממלכות הגויים, והחומה הזו אי אפשר שתהיה נתונה הפקר לכל הרוצה להשליך עליה אבני קלע לפרוץ בה פרצות בצורה מוחלטת וקבועה... הציונות בתור תנועה מרקלמת (=מציגה) את היסוד הלאומי של ישראל, היא טובה נכונה, ויש לה אחרית ותקוה , אבל בתור משגב של האומה כולה - לעולם לא תקום ולא תהיה, מפני שביסודה אינה משגת את אור הקדש של חיי העולם אשר לנשמת האומה..." (אגרות ראי"ה ג' עמ' קנז).
"טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החדלון מההכרה של אתה בחרתנו. לא רק משונים אנחנו מכל העמים, משונים ונבדלים בחיים הסתוריים מצוינים, שאין דוגמתם בכל עם ולשון - כי אם גם מעולים וגדולים מאוד מכל עם. אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל ".