שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: לא ברור ראשית הרשה לי לחדש לך משהו בסיסי וחשוב. ההגנה היחידה עליך ועל כל הפרטים בבריאה כולה היא מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו. וכמו שאנו חותמים ברכה ראשונה בתפילה: "ברוך אתה ה' מגן אברהם". כל מה שאנו עושים סביב ענין ה"שמירה" הוא מתוקף ציווי התורה "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" וכמו כל מצוה אחרת בתורה אנו עושים זאת על פי הכללים והפרטים של מצוה זו. והנה התנאי הבסיסי ביותר בכל התארגנות של צבור מישראל הוא "קדושים תהיו" ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בהתארגנות במצב של סכנה או לקראת יציאה למצב כזה. התנערות מתנאי בסיסי זה מביאה בודאות מוחלטת (כי התורה אמרה זאת) למצב של "ושב ה' מאחריך" והתולדה המידית של מצב זה ח"ו היא "ונגפתם לפני אויביכם". אף חילוני (וגם אף חרדי) לא מגן עליך כי אם מי שאמר והיה העולם. מה שעושה החרדי (או בנידון דידן) בן התורה ע"י קיום מצוות בכלל וע"י למוד תורה ועסק התורה בפרט הוא חיזוק הקשר בין עם ישראל לקב"ה וממילא תורם לשמירה על קרבת הקב"ה אלינו שהיא היא השמירה היחידה. החילוני לעומת זאת, בכל רגע שעובר על רצון הבורא (ושוב, במיוחד במצב סכנה) מסכן את עצמו ואת חבריו ומרחיק את הקב"ה מסביבתו ובזה חושף את עצמו ואת חבריו לסכנות המצויות לרוב בשעת מלחמה. הוא לא מגן על אף אחד וגם מזיק לסביבת ההגנה באשר מסלק את השכינה הקדושה ממחנהו ומפקיר את עצמו ואת חבריו לידי האויב. אגב, בהחלט אין ספק שלו היה אפשר במציאות (ולדעתי זה בהחלט אפשרי) שכל חיילי הצבא יהיו גויים (היינו בזמננו שאין מלחמות מצוה שאז צריכים להיות דוקא הכשרים שבאנשים כדאיתא בגמ' בקידושין ובהלכה) היה זה דבר מעולה וחיובי המהוה קיום דברי התורה "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".. רק טפש או כופר רואה עדיפות לכך שחיילים יהודים יסכנו את חייהם ולא גויים, אך דעת תורה הפוכה לגמרי. דין הבא להורגך השכם להורגו אינו קשור כלל לשירות בצבא. מציאות זו יכולה להיוצר גם בסביבה אזרחית לגמרי כשאדם קם על חבירו (ו"בזכות" מדינת ישראל וחינוכה הכפרני מציאות זו ניבטת לעינינו כמעט מידי יום ביומו בין יהודים רח"ל). לא אמרתי שזה בסדר שחילוני ימות כדי לשמור על שלטון עצמאי של אפיקורסים על א"י. אדרבה היהדות החרדית היתה זו שאמרה בפירוש כי אם מחיר הקמת המדינה הוא סכון חיים של יהודי אחד בלבד אזי הקמתה אסורה!!! דבר נוסף לא אמרתי כי אם בני התורה ישרתו בצבא לא ילמד אף אחד תורה ובכלל לא אמרתי שההסתכלות על גיוסם היא עפ"י טובת הצבור. כל אחד שמראה נכונות להשקיע את כל חייו בתורה פטור מכל משימות ציבוריות שיגרמו לו לבטל עצמו מתורתו. חוץ מזה באותה מטבע אפשר לומר לך :"וכאילו שאם בחורי הישיבות ישארו בישיבה אז לא יהיה צבא"... ומה שאמרת שלא כולם לומדים באמת כל היום, הנה זה דבר המסור ללב אבל שוב כל עוד אינו עוסק במשהו אחר אלא בלמוד התורה עדיין פטור. ושוב, אפשר לומר לך באותה מטבע: "אפשר לחשוב שכל חיילי צה"ל נלחמים" (וכמי ששירת בצבא אני יכול לומר לך שיש בעלי תפקידים שמשרתים בקבע עשרות שנים מבלי כל צורך של המערכת בהם. שירתתי בפלוגת קשר שעסקה בתקשורת סודית בין הדרגים הבכירים בצה"ל. בשלב מסוים עברה מערכת הקשר שדרוג ומכשירי טלפרינטר (משהו שמזכיר מכונת כתיבה עתיקה...) הוחלפו במחשבים. כשהשתחררתי מהצבא היה זה כבר עשרים שנה לאחר שהוחלפה המערכת אבל רס"ר בקבע שכל כישורו הוא "טכנאי טלפרינטר" (שוב, מכשיר שכבר לר היה בשימוש למעלה מעשרים שנה) עדיין שרת בצבא... ויש עשרות אם לא מאות כאלה (והצבא הודה בכך לא פעם) כך שזו אינה טענה.. (ושוב, באופן שהצבא הוא נגד התורה גם אם אברך ישב בטל מן התורה כל היום זה עדיף עבורו ממסגרת צבאית ובבחינת "שב ואל תעשה עדיף") מה גם שלא כל הזמנים שוים ויש הרבה שבתחילה היה קשה להם עם הלימוד ואחרי שהתגברו על הקושי עלו ופרחו ונתפרסמו לגדולי הדור. ושוב, גם מי שלא לומד תורה אסור לכפות אותו לסכן את חייו. כפיה זו היא סמכותו של מלך ישראל בלבד או סנהדרין כשאין מלך (ובעוונותינו הרבים לא זה ולא זה יש לנו). נ.ב. אני ממליץ לך שלא להסתפק במאמר שבאתר ולקרוא בספרי את פרק ו' חלק ב' שדן קצת יותר באריכות בנושא זה. בברכה, יואל.