שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: תגובתו של הרב דוד בן-מאיר החליט הרב הזה להקנות למדינת ישראל מעמד של מלכות ישראל,ויהי מה.והקדוש הגאון ר"א וסרמן זצ"ל הי"ד עומד וצווח: מלכות ישראל אמיתית היא הזכות הגדולה ביותר,ראשי הציונים הם החייבים ביותר,וכל המאמין שיגלגלו את הזכות הגדולה על ידי החייב הגדול אינו אלא טיפש או מלגלג על דברי חז"ל.מדינת ישראל חילונית ומלכות ישראל הם תרתי דסתרי. (קובץ אגרות ח"א עמ' קס"א).

א. בתגובתו הראשונה הביא ראיה דאף מי שאין ראוי למנותו למלך מ"מ בדיעבד אם מינו אותו יש לו דין מלך,מאגריפס שקרא בתורה בהקהל (סוטה מא) וכן ממה שאמרו עליו (כתובות יז.) דין מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. והעלים דברי התוס' (כתובות שם) "אע"ג דלא היה מלך גמור כדמשמע באלו נאמרין (סוטה מא.) מ"מ היו נוהגין בו כבוד כמלך גמור". דהיינו, דלא בעינן לשני דינים אלו מלך גמור.עוד למדנו מדברי תוס' אלו כי גם בדיעבד לא היה עליו דין מלך,וכפי שהסביר דבריהם בעל ההפלאה מהגמ' בתמורה דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני.
כאשר הצביעו לו על דברי תוס' אלו,הוא מגיב "הרי שבעל ההפלאה דוחה את דברי התוספות, כי קשים הם בפשט הגמרא גם בכתובות וגם בסוטה, כי באופן פשוט הגמרא מתיחסת לאגריפס כמלך לגמרי, ואין משהו ביניים, קצת מלך וקצת לא".לבסוף הוא חולק על ההפלאה.
בעוד שהאמת היא,שאין לבעל ההפלאה קושי ב"קצת מלך וקצת לא"... ואינו מזכיר מה שקרא אגריפס בתורה, אלא מדין מלך שמחל על כבודו,שפשטות משמעו במלך גמור. ועל זה הוא אומר שלשיטת רש"י שבאמו מישראל כשר הוא מדין תורה למלכות אתי שפיר טפי שאין כבודו מחול.
אבל אין מי שיחלוק על תוס',כי מי שנתמנה שלא כדין אין לו דין מלך אף בדיעבד מטעם כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני.
חתם סופר מסכת בבא בתרא דף ג עמוד ב: ואמרתי דלא נאמר אלא מקרב אחיך תשים עליך שתחלת השומה שישראל משומי' יהי' מהמובחר אבל כשהושם המובחר כגון דהע"ה. ושוב בנו הממלא מקומו ויורש מלכות בדין כדאי' בשלהי כתובות. אותו אין אנו משימי' א"כ אפי' אינו ממובחר ורק שאמו מישראל וראוי לדין אין אנו מצווין לסלקו ממלכותו שירש מאביו.עכ"ל.הרי שפתיו ברור מללו כי את הראשון שנתמנה למלך שלא כדין אנו חייבין לסלקו ממלכותו.
הרי שהאשמתו את ר' יואל בהעלמת דברים האשמת שוא היא ["כאן הלך יואל בדרכו הרגילה לצטט באופן חלקי בצורה שמסלפת את הכוונה" מלבד השקר שבהעלבה,אין הלשון מתאימה לחותם עצמו בתואר הרב].

שוב הוא ממציא המצאה מעניינת "ובימינו שיש בפועל שלטון שמוציא למלחמה, מגן על ישראל היושבים בארץ ישראל, הרי יש להם דין אישי של שופט, ודין כללי של מלכות",מסקנא הפוכה.מי שהוא מלך זכותו להוציא למלחמה ולא מי שמוציא למלחמה נעשה עי"ז מלך...

הוא מביא כהוכחה את הירושלמי שאם אחאב היה חוטא בשוגג היה חייב בשעיר כדין מלך.
אולם,דין שעיר אינו תלוי בדין מלך אלא במי שאין על גביו אלא ה' אלקיו (מתניתין הוריות י.) ולכן גם רבי היה חייב בשעיר אם לא היה בבבל ראש גולה שהיה על גביו (שם יא:).ולדעת הבבלי גם המלכים אחרי יהוא היו נוטלין אותה אף שנטלו בזרוע(מראה הפנים שם).

הוא ממציא מלבו [הנחה של בעל המאמר ללא הבאת ראיות..] הגדרה של מלכות ישראל בלי מלך "הקריטריון של מלכות ישראל היא בדיוק זאת: השלטון של עם ישראל על ארצו, ארץ ישראל כי לא על האיש הממלא את התפקיד אנחנו מדברים, אלא על המלכות, על העובדה שעם ישראל שולט על ארצו (באופן חלקי), וזה דבר שלא היה אלפיים שנה"[מה קשר השנים?]. בנגוד לדברי רש"י (סנהדרין כ. ד"ה ששהה) כי באותם חמש שנים אחרי מות שאול בהם לא היה מלך לישראל –"נמצאת מלכות ישראל בטילה חמש שנים"

הרמב"ם בהל' חנוכה לא קבע חזרת המלכות לישראל כשלעצמה כסיבה לשמוח בחנוכה , דבר שלא הובא באף אחד מהראשונים. וכי קבעו חג העצמאות בכיבוש יהושע או דוד? המעיין הישר בדברי הרמב"ם יראה כי השמחה היא על שחזרה המלכות מיון לישראל ושוב יכלו לשמור על כבודן של בנות ישראל ולא טימאו בה הטהרות ולשמור על הדת.
והרי זו מה שאנו מודים עליה בועל הנסים :ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה,פינו את היכלך וטיהרו את מקדשיך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו!