יואל אלחנן
11/21/200513:39
שלום מסתפקת...
בתגובה ל: שלום יואל...
ראשית, ישר כח על הגישה הנכונה והאמיתית לברר דברים ע"י שמיעת שני הצדדים. בטוחני כי הקב"ה יעמוד לימינך ויסייעך להגיע אל האמת.
להלן התיחסותי לדברי דוד בן מאיר בפורום כיפה.
א.דוד בן מאיר כותב:"המאמר מוכיח שלכתחילה יש למנות רק אדם שיש בו יראת שמים ואסור למנות אדם שאין בו יראת שמים" בעוד שבפירוש התיחסנו במאמר דוקא לכך שבדיעבד אין למי שפסול מצד עצמו למלוכה דין מלך!!
ב. דוד בן מאיר כותב: "אני יכול לומר שהמלכות היא מלכות ישראל, אלא שהאנשים הממלאים את התפקידים אינם ראויים. אך מלכות מכל מקום קיימת".
נכון שקיימת מלכות- אבל מה שיבדיל אותה ממלכות אחרת ויביא לכך שתחלוק שם לעצמה והיינו "מלכות ישראל" הוא עמידה בקריטריונים של מלכות ישראל ותנאי ראשון לזה הוא מלך ישראל דהיינו מלך הראוי מצד עצמו למלוכה ועומד בכל התנאים שקבעה התורה בזה.
ג.דוד בן מאיר כותב: "וכמובן שהמאמר הזה מתעלם לגמרי מן התנ"ך ומתולדות ישראל, שמצאנו לצערנו פעמים רבות שהיו אנשים בלתי יראי שמים שמילאו תפקידי שלטון, ואע"פ כן הם נחשבו לשליטים"
אם כן הרמב"ם שכתב שאסור למנות מי שאין בו יראת שמים מתעלם אף הוא מההיסטוריה ומתולדות עם ישראל?? מדוע אף אחד לא מצא לנכון להקשות על דברי הרמב"ם מכל מלכי בית ראשון??
איך כותב בעל ה"הפלאה" ומרן הנצי"ב מוולוז'ין שבדיעבד אין דין מלך למי שאינו ראוי בהתעלמות מוחלטת מההיסטוריה??
התשובה פשוטה- צריך ללמוד היטב מה היתה דרגתם של אנשי בית ראשון ומה היתה מהות העבודה זרה שבדורם.ולזכור שאין בכלל להשוות תקופה שהיתה בה נבואה לתקופתנו ומי לנו גדול מרב אשי שקרא למנשה ולשאר מלכי בית ראשון "רבותינו" (בגמ' בסנהדרין בפ' חלק (ק"ב ע"ב) והאריך בזה המהר"ל בנצח ישראל פרק ג'.
מעבר לכך מתעלם דוד בן מאיר מהמקורות הברורים שהבאנו הן מחז"ל והן מהראשונים והאחרונים דאסור למנות מי שאין בו יראת שמים לכל מינוי בישראל, וכן מהמקורות שהבאנו מחז"ל ובעל ה"הפלאה" וממרן הנצי"ב מוולוז'ין וכתב דברים שהם נגד ההלכה וז"ל: "דבר שני: במאמר יש גם סילוף דעת הרמב"ן בענין מינוי מלך: הרמב"ן מוכיח מן הפסוק שאין צורך בנביא כדי להעמיד מלך, בדיעבד, רק אסור שיהיה נכרי. נכרי אינו חילוני או חסר יראת שמים, אלא נכרי הכוונה איש מעם אחר. איש מעם אחר אינו יכול להיות מלך. אבל יהודי - אפילו יהיה רשע - אם נתמנה ברצון העם להיות מלך הרי בדיעבד יש לו דין מלך".
אנא יודיענו איפה מצא ברמב"ן כי זה פירוש דבריו, או כי חולק על הרמב"ם שמי שאין בו יראת שמים אסור למנותו לשום מינוי.
לגבי דברי הרמב"ם "וחזרה המלכות לישראל" ראי כאן באתר מאמר תגובה לר' אבינר בעין הרמב"ם הזה.
בברכה, יואל.
להלן התיחסותי לדברי דוד בן מאיר בפורום כיפה.
א.דוד בן מאיר כותב:"המאמר מוכיח שלכתחילה יש למנות רק אדם שיש בו יראת שמים ואסור למנות אדם שאין בו יראת שמים" בעוד שבפירוש התיחסנו במאמר דוקא לכך שבדיעבד אין למי שפסול מצד עצמו למלוכה דין מלך!!
ב. דוד בן מאיר כותב: "אני יכול לומר שהמלכות היא מלכות ישראל, אלא שהאנשים הממלאים את התפקידים אינם ראויים. אך מלכות מכל מקום קיימת".
נכון שקיימת מלכות- אבל מה שיבדיל אותה ממלכות אחרת ויביא לכך שתחלוק שם לעצמה והיינו "מלכות ישראל" הוא עמידה בקריטריונים של מלכות ישראל ותנאי ראשון לזה הוא מלך ישראל דהיינו מלך הראוי מצד עצמו למלוכה ועומד בכל התנאים שקבעה התורה בזה.
ג.דוד בן מאיר כותב: "וכמובן שהמאמר הזה מתעלם לגמרי מן התנ"ך ומתולדות ישראל, שמצאנו לצערנו פעמים רבות שהיו אנשים בלתי יראי שמים שמילאו תפקידי שלטון, ואע"פ כן הם נחשבו לשליטים"
אם כן הרמב"ם שכתב שאסור למנות מי שאין בו יראת שמים מתעלם אף הוא מההיסטוריה ומתולדות עם ישראל?? מדוע אף אחד לא מצא לנכון להקשות על דברי הרמב"ם מכל מלכי בית ראשון??
איך כותב בעל ה"הפלאה" ומרן הנצי"ב מוולוז'ין שבדיעבד אין דין מלך למי שאינו ראוי בהתעלמות מוחלטת מההיסטוריה??
התשובה פשוטה- צריך ללמוד היטב מה היתה דרגתם של אנשי בית ראשון ומה היתה מהות העבודה זרה שבדורם.ולזכור שאין בכלל להשוות תקופה שהיתה בה נבואה לתקופתנו ומי לנו גדול מרב אשי שקרא למנשה ולשאר מלכי בית ראשון "רבותינו" (בגמ' בסנהדרין בפ' חלק (ק"ב ע"ב) והאריך בזה המהר"ל בנצח ישראל פרק ג'.
מעבר לכך מתעלם דוד בן מאיר מהמקורות הברורים שהבאנו הן מחז"ל והן מהראשונים והאחרונים דאסור למנות מי שאין בו יראת שמים לכל מינוי בישראל, וכן מהמקורות שהבאנו מחז"ל ובעל ה"הפלאה" וממרן הנצי"ב מוולוז'ין וכתב דברים שהם נגד ההלכה וז"ל: "דבר שני: במאמר יש גם סילוף דעת הרמב"ן בענין מינוי מלך: הרמב"ן מוכיח מן הפסוק שאין צורך בנביא כדי להעמיד מלך, בדיעבד, רק אסור שיהיה נכרי. נכרי אינו חילוני או חסר יראת שמים, אלא נכרי הכוונה איש מעם אחר. איש מעם אחר אינו יכול להיות מלך. אבל יהודי - אפילו יהיה רשע - אם נתמנה ברצון העם להיות מלך הרי בדיעבד יש לו דין מלך".
אנא יודיענו איפה מצא ברמב"ן כי זה פירוש דבריו, או כי חולק על הרמב"ם שמי שאין בו יראת שמים אסור למנותו לשום מינוי.
לגבי דברי הרמב"ם "וחזרה המלכות לישראל" ראי כאן באתר מאמר תגובה לר' אבינר בעין הרמב"ם הזה.
בברכה, יואל.