יצחק ב
11/19/200523:18
התגובה ב"כיפה" שיקרית...
בתגובה ל: שלום יואל...
גילה לנו הרה"ק מראפשיץ זצוק"ל כי בעקבתא דמשיחא יהיו גבירים בלי כסף,חכמים מבלי שכל ותלמידי חכמים בלי תורה.
גילה החכם המשיב הזה תגלית מפתיעה בגאונותה.אם יתכנו תלמידי חכמים בלי תורה,יתכן גם רבנות בלי רבנים,ומכאן שיתכן גם מלכות בלי מלך!
ואף שלא מצינו חידוש כזה בתורה או בנביאים או בכתובים יש לתגליתו דין תורה ממש,שהרי אמרו (מסכת פסחים דף כא עמוד ב) לא צריך קרא סברא הוא-משוואה פשוטה שכזו.נמצא שמי שמסיק ההיפוך,שמתוך שאין לנו מלך אין לנו מלכות אינו אלא טועה בדבר משנה..איזה חריפות! הגיון בריא ממש.אין זה אלא שלמד בממלכתי –דתי,בה ראה שאין התואר מחייב לא מלך ולא דת..
-הוא מוכיח ממה דאיתא(סוטה מא.) שאגריפס קרא את התורה בהקהל וממה
דאיתא (כתובות יז.)שכבודו אינו מחול, שבדיעבד היה לו לאגריפס דין מלך.ומעלים מהשואלת התמימה שהתוספות במקום (כתובות שם) כתבו במפורש שלא היה לו ממש דין מלך ובכל זאת נהגו בו כבוד וקרא בתורה.והטעם למה שגם בדיעבד אין לו דין מלך,ביאר בהפלאה ע"י הגמ' בתמורה שהביאה יואל.וכן מעלים הוא את דברי התפארת ישראל (סוטה שם במקום) "שבזמן שאין מלך קורא אותה גדול שבצבור". וכן כתב הגר"י פערלא (ספר המצוות ח"א,עשה טז)"חובה מוטלת על המלך לקרוא,אבל העם יוצאין אפילו לכתחילה ע"י קריאת אחד משאר גדולי העם".
גם לשיטתו המוטעית והמטעית כי רק לכתחילה אין ממנין הוא מסתבך בראייתו מעמרי ואחאב,שלדעתו מינו אותם למלך.אבל האמת היא שעמרי מלך מעצמו
(מל"א טז כג,תדבא"ר פרק ט),ושוב ירש אותו בנו אחאב.ולא מצינו כלל שבשעה שמלך עמרי כבר עבד ע"ז,עיין שם סדר הפסוקים.
כתב הרלב"ג מל"א - כ"ב בתועלת הכ"א : אליהו עם עוצם מעלתו בנבואה שנס מתניו לרוץ לפני אחאב עד בואו ליזרעאל, ואמנם חלק לו כבוד עתה לא קודם זה כי ידמה שגם הוא סר אז מאחרי הבעלים והאמין בש"י ולזה הסכים לאליהו בהריגת נביאי הבעל, אך קודם זה שהיה בתכלית הרוע לא חלק לו כבוד,עכ"ל
יש לתמוה עליו איך שכח מה שאמרו(מסכת ראש השנה דף כב עמוד ב) כל מילתא דעבידא לאגלויי - לא משקרי בה אינשי.
גילה החכם המשיב הזה תגלית מפתיעה בגאונותה.אם יתכנו תלמידי חכמים בלי תורה,יתכן גם רבנות בלי רבנים,ומכאן שיתכן גם מלכות בלי מלך!
ואף שלא מצינו חידוש כזה בתורה או בנביאים או בכתובים יש לתגליתו דין תורה ממש,שהרי אמרו (מסכת פסחים דף כא עמוד ב) לא צריך קרא סברא הוא-משוואה פשוטה שכזו.נמצא שמי שמסיק ההיפוך,שמתוך שאין לנו מלך אין לנו מלכות אינו אלא טועה בדבר משנה..איזה חריפות! הגיון בריא ממש.אין זה אלא שלמד בממלכתי –דתי,בה ראה שאין התואר מחייב לא מלך ולא דת..
-הוא מוכיח ממה דאיתא(סוטה מא.) שאגריפס קרא את התורה בהקהל וממה
דאיתא (כתובות יז.)שכבודו אינו מחול, שבדיעבד היה לו לאגריפס דין מלך.ומעלים מהשואלת התמימה שהתוספות במקום (כתובות שם) כתבו במפורש שלא היה לו ממש דין מלך ובכל זאת נהגו בו כבוד וקרא בתורה.והטעם למה שגם בדיעבד אין לו דין מלך,ביאר בהפלאה ע"י הגמ' בתמורה שהביאה יואל.וכן מעלים הוא את דברי התפארת ישראל (סוטה שם במקום) "שבזמן שאין מלך קורא אותה גדול שבצבור". וכן כתב הגר"י פערלא (ספר המצוות ח"א,עשה טז)"חובה מוטלת על המלך לקרוא,אבל העם יוצאין אפילו לכתחילה ע"י קריאת אחד משאר גדולי העם".
גם לשיטתו המוטעית והמטעית כי רק לכתחילה אין ממנין הוא מסתבך בראייתו מעמרי ואחאב,שלדעתו מינו אותם למלך.אבל האמת היא שעמרי מלך מעצמו
(מל"א טז כג,תדבא"ר פרק ט),ושוב ירש אותו בנו אחאב.ולא מצינו כלל שבשעה שמלך עמרי כבר עבד ע"ז,עיין שם סדר הפסוקים.
כתב הרלב"ג מל"א - כ"ב בתועלת הכ"א : אליהו עם עוצם מעלתו בנבואה שנס מתניו לרוץ לפני אחאב עד בואו ליזרעאל, ואמנם חלק לו כבוד עתה לא קודם זה כי ידמה שגם הוא סר אז מאחרי הבעלים והאמין בש"י ולזה הסכים לאליהו בהריגת נביאי הבעל, אך קודם זה שהיה בתכלית הרוע לא חלק לו כבוד,עכ"ל
יש לתמוה עליו איך שכח מה שאמרו(מסכת ראש השנה דף כב עמוד ב) כל מילתא דעבידא לאגלויי - לא משקרי בה אינשי.