יהודה מלאכי
11/16/200515:08
מבלי להיכנס לפרטים..
בתגובה ל: שלום יואל...
מסתפקת יקרה,
אין עיתותי בידי לעיין היטב בתשובה הנדונה ובמאמר שעלליה היא נכתבה. ובכלל השאלה לא הופנתה אלי, היא רק גרמה לי להגיב מבלי שנתבקשתי ועל כך אבקש את סליחתך.
לעצם הענין, כאמור, איני נכנס כעת לדחות את הפרטים ההיסטוריו-תורניים של הכותב, עלי לעיין היטב במובאות.
אולם חרף כל זאת עלי לציין, כי מכל מאמר התגובה עדיין לא הוכח, שמדינת ישראל הרי היא כמלכות!
אדרבא, אם היתה מתחילה מלכות ישראל (בימי שמואל הנביא) במלך שאינו ראוי, כלום היתה נקראת זו מלכות?! - מסופקני!
התגובה (שלא כיאה לתורה כי אם לעבודה בעינים) נתפסה בקרנות המזבח של אגריפס, שכאמור לא היה ראשון לשושלת המלוכה, אלא המשיך מלכות קודמת (אם כי בכח הזרוע). אין זו עדיין סיבה לביטול מוסד המלוכה.
זאת מבלי להתייחס לכך שכאשר אנו עוסקים בדמויות התנ"ך ואף בדמויות מתקופת התנאים, עלינו לנהוג בכפפות של משי (כמובא בדברי הגמרא סנהדרין ק"ב:) "רב אשי אוקי אשלשה מלכים. אמר: למחר נפתח בחברין. אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה. אמר: חברך וחבירי דאבוך קרית לן? מהיכא בעית למישרא המוציא? - אמר ליה: לא ידענא. - אמר ליה:... (ההמשך לא לענייננו) מאחר דחכימתו כולי האי, מאי טעמא קא פלחיתו לעבודה זרה? אמר ליה: אי הות התם - הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי. למחר אמר להו לרבנן: נפתח ברבוותא."
[תרגום = רבי אשי לימד בבית מדרשו על שלושה מלכים (שחטאו), אמר לתלמידיו; מחר נפתח בחברינו (כלומר חרף הבדלי הדורות הרי הוא קטן כבני דורנו). בא מנשה המלך ונגלה אליו בחלום, אמר חבר שלך או חבר של אביך אתה קורא לי?? - מהיכן צריכים לחתוך את הפרוסה הראשונה עליה בוצעים בברכת המוציא? (וכו' ההמשך אינו נוגע לענייננו)... לבסוף אמר לו רב אשי: אם הנך חכם כה גדול, מדוע עבדת עבודה זרה?! - ענה לו מנשה; אילו היית שם (בתקופתי) היית תופס בשולי גלימתך ורץ אחריה. למחרת היום אנר רב אשי לרבנן; "נפתח (את השעור העוסק באדם) גדול...]
אך מדינה זו שחרתה על דיגלה את יסודו של אנטיוכוס "אין לנו חלק ונחלה באלקי ישראל" וככל העמים בית ישראל, תוך נתינת מס שפתיים לאגו"י וליהודי העולם, בדמות סטאטוס קוו, דיני נשואין וגירושין שרבה רעתם על טובתם ומוסד רבנות כפוף לחוקי השלטון החילוני. והסתייגה במגילת עצמאותה מהוספת המילה וגואלו, שמא חלילה יחליט מאן דהוא שלד.ב.ג. וחבריו הסוציאליסטים, יש זיקה לקלאריקאליזם אמוני כלשהוא בבורא אחד כל יכול.
הלזאת תקרא מלכות ישראל??? - מי עשאה למלכות ומה כוחה יפה כמלכות.
והכותב עוד מוסיף משפט מעניין: "אבל כל זה אינו נוגע לשאלה של עצם ערך המדינה." הוא כן נוגע! - לא ענית על השאלה הבסיסית! - מי קבע את ערך המדינה מהאספקט הרוחני, תורני? - מי קיבע אותה בתודעת ההמונים כמלכות ישראל? על פי איזה קריטריון הלכתי או תורני, נקבעה האקסיומה ההזויה הזו?!
אשר על כן, עדיין ברורך טעון בירור.
מחמת חוסר הפנאי אסיים בזאת ואולי עוד חזון למועד.
ואקוה שכמסתפקת, תסתפקי לעת עתה בהתערבותי הדלה, אני מניח שידידי ר' יואל, יניח את דעתך יותר.
בברכה יהודה מלאכי
אין עיתותי בידי לעיין היטב בתשובה הנדונה ובמאמר שעלליה היא נכתבה. ובכלל השאלה לא הופנתה אלי, היא רק גרמה לי להגיב מבלי שנתבקשתי ועל כך אבקש את סליחתך.
לעצם הענין, כאמור, איני נכנס כעת לדחות את הפרטים ההיסטוריו-תורניים של הכותב, עלי לעיין היטב במובאות.
אולם חרף כל זאת עלי לציין, כי מכל מאמר התגובה עדיין לא הוכח, שמדינת ישראל הרי היא כמלכות!
אדרבא, אם היתה מתחילה מלכות ישראל (בימי שמואל הנביא) במלך שאינו ראוי, כלום היתה נקראת זו מלכות?! - מסופקני!
התגובה (שלא כיאה לתורה כי אם לעבודה בעינים) נתפסה בקרנות המזבח של אגריפס, שכאמור לא היה ראשון לשושלת המלוכה, אלא המשיך מלכות קודמת (אם כי בכח הזרוע). אין זו עדיין סיבה לביטול מוסד המלוכה.
זאת מבלי להתייחס לכך שכאשר אנו עוסקים בדמויות התנ"ך ואף בדמויות מתקופת התנאים, עלינו לנהוג בכפפות של משי (כמובא בדברי הגמרא סנהדרין ק"ב:) "רב אשי אוקי אשלשה מלכים. אמר: למחר נפתח בחברין. אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה. אמר: חברך וחבירי דאבוך קרית לן? מהיכא בעית למישרא המוציא? - אמר ליה: לא ידענא. - אמר ליה:... (ההמשך לא לענייננו) מאחר דחכימתו כולי האי, מאי טעמא קא פלחיתו לעבודה זרה? אמר ליה: אי הות התם - הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי. למחר אמר להו לרבנן: נפתח ברבוותא."
[תרגום = רבי אשי לימד בבית מדרשו על שלושה מלכים (שחטאו), אמר לתלמידיו; מחר נפתח בחברינו (כלומר חרף הבדלי הדורות הרי הוא קטן כבני דורנו). בא מנשה המלך ונגלה אליו בחלום, אמר חבר שלך או חבר של אביך אתה קורא לי?? - מהיכן צריכים לחתוך את הפרוסה הראשונה עליה בוצעים בברכת המוציא? (וכו' ההמשך אינו נוגע לענייננו)... לבסוף אמר לו רב אשי: אם הנך חכם כה גדול, מדוע עבדת עבודה זרה?! - ענה לו מנשה; אילו היית שם (בתקופתי) היית תופס בשולי גלימתך ורץ אחריה. למחרת היום אנר רב אשי לרבנן; "נפתח (את השעור העוסק באדם) גדול...]
אך מדינה זו שחרתה על דיגלה את יסודו של אנטיוכוס "אין לנו חלק ונחלה באלקי ישראל" וככל העמים בית ישראל, תוך נתינת מס שפתיים לאגו"י וליהודי העולם, בדמות סטאטוס קוו, דיני נשואין וגירושין שרבה רעתם על טובתם ומוסד רבנות כפוף לחוקי השלטון החילוני. והסתייגה במגילת עצמאותה מהוספת המילה וגואלו, שמא חלילה יחליט מאן דהוא שלד.ב.ג. וחבריו הסוציאליסטים, יש זיקה לקלאריקאליזם אמוני כלשהוא בבורא אחד כל יכול.
הלזאת תקרא מלכות ישראל??? - מי עשאה למלכות ומה כוחה יפה כמלכות.
והכותב עוד מוסיף משפט מעניין: "אבל כל זה אינו נוגע לשאלה של עצם ערך המדינה." הוא כן נוגע! - לא ענית על השאלה הבסיסית! - מי קבע את ערך המדינה מהאספקט הרוחני, תורני? - מי קיבע אותה בתודעת ההמונים כמלכות ישראל? על פי איזה קריטריון הלכתי או תורני, נקבעה האקסיומה ההזויה הזו?!
אשר על כן, עדיין ברורך טעון בירור.
מחמת חוסר הפנאי אסיים בזאת ואולי עוד חזון למועד.
ואקוה שכמסתפקת, תסתפקי לעת עתה בהתערבותי הדלה, אני מניח שידידי ר' יואל, יניח את דעתך יותר.
בברכה יהודה מלאכי