אין כאן מקומו...
אכן יש לא מעט נקודות השוואה בין הציונות הדתית לחב"ד שבהנהגת אדמו"רה האחרון ויש גם הבדלים ביניהם אך צריך לזה אתר בפני עצמו (לא בשביל מי שכבר נפל שם שלרוב הוא בחזקת "כל באיה לא ישובון") אלא עבור מי שעוד לא נפל שם שיידע להיזהר אבל אי אפשר במסגרת אתר אחד לטפל בכל הבעיות של עם ישראל. הצד השוה שבהם (במזרחי ובחב"ד דהיום) רגש ודמיון משמשים בעירבוביא ובעצמה ומפנים עורף לדעת תורה ואפילו לסתם שכל אנושי פשוט ושומר נפשו ושכלו ירחק מהם ומכל הקשור אליהם.
שני דברים אזכיר בכל זאת-א. שמעתי מהגאון רבי אהרן ישעיה רוטר שליט"א שמרן החזו"א התבטא בשעת טיולו עמו לפני תפילת כל נדרי (עוד הרבה לפני מרן הגרא"מ שך) אודות האדמו"ר האחרון של חב"ד בצורה חריפה ביותר בעקבות החלטתו כי מוסדות החינוך של חב"ד יהיו חלק מזרם החינוך ה"ממלכתי דתי" ולא מזרם ה"חינוך העצמאי" והגדיר את החלטתו זו כמעשה עמלק שקירר את האמבטיה של ההתנגדות לחינוך המזרחי ושל השותפות החרדית בנוגע לענין כל כך עקרוני כמו חינוך ילדי ישראל. את התוצאות החמורות של החלטה זו לא קשה לראות כיום במוסדות חב"ד השונים ובדעותיהם של בוגריהם.
ב. כפי שציינתי בהקדמה לספר "דת הציונות"-לפני שהתחלתי לשוב לדרך היהדות הייתי פעיל בתנועת "מולדת" (שהיתה אז בהנהגתו של רחבעם זאבי הי"ד) במיוחד במערכת הבחירות שהיתה מיד לאחר רצח רבין (שהתרחש שבועיים אחרי שחרורי משירות סדיר בצה"ל). למרות שמדובר בתנועה חילונית לגמרי שאינה כפופה לשום מרות תורנית הייתי הפעיל היחיד אז ללא כיפה לראשו ועם שני עגילים באזניים. חוץ ממני היה עוד בחור דת"ל אחד. כל שאר הפעילים וכן הרכזת האחראית היו חב"דניקים. ואני זוכר שכשהגעתי פעם אחת לקחת חומר הסברה לדוכן שלי אמרה לי הרכזת:למרות שהנך חילוני עם עגילים באזן אתה הרבה יותר טוב מהרבה יהודים אחרים ששומרים תורה ומצוות...
ואידך פירושה הוא..זיל גמור...[אבל לא באתרנו].
המעונינים בהסבר מפורט בנושא חב"ד יכולים לציין מייל ונשלח להם דברים שכתב ידידנו רבי יעקב משה סגל שליט"א ראש ישיבת ברכת יעקב בבני ברק בנושא.
בברכה, יואל.