לגבי החלטת האו"ם וג' השבועות...
א. כבר נתבאר בספרו של מרן הגה"ק מסאטמאר "ויואל משה" במאמר שלש שבועות (ושוב נזכיר כי נפלה בידינו הזכות לשלחו [בגירסת ה"ילקוט מאמרים-שלש שבועות] לכל דורש חינם אין כסף לכל כתובת בארה"ק) כי החלטת האו"ם אינה מעלה ואינה מורידה באשר לשלשת השבועות כי גם התנגדות של אומה אחת להקמת המדינה וכל שכן התנגדות של הגויים השוכנים במקום בו רוצים להקים את המדינה מונעת את האפשרות להקים מדינה (כי לא מצינו כלל דין "רוב" בעכו"ם ובהחלטותיהם.). העובדה כי בנוסף להתגרותם בערבים התגרו גם בהלטת האו"ם רק מוסיפה לכך שדם ישראל הפקר בעיניהם ושלא הססו להפקיר דם ישראל בעבור מדינתם (ואגב, כל גורמי הצבא של הציונות אז [ראשי ארגון הטרור "ההגנה" וכד'] התנגדו גם הם להכרזה החד צדדית והזהירו את בן גוריון מהשלכותיה החמורות אך הוא לא הטה אזנו כלל לאזהרותיהם (והיום נתניהו בצביעותו המרושעת בהספידו את שלשת הנערים שנרצחו הי"ד עוד מתפאר ב"הבדלים" שבין קדושת החיים שלנו לקדושת המוות של הערבים בעוד שההבדל המהותי האמיתי הינו שהערבים מתים על אדמתם ומדינת "ישראל" מקריבה את דמם של חייליה ואזרחיה על אדמה שעל פי תפיסת ראשיה ומנהיגיה האפיקורסים מאז קומה ועד היום (כולל נתניהו עצמו) השוללת קיומו של אלקים וכופרת בתורתו אין להם שום קשר אליה!! (ומי יודע אם לא נרצחו הנערים בנשק שמדינת ישראל בעצמה ספקה או מימנה ל"מבקשי נפשנו" (כפי שהגדירם נתניהו).
ב. סביר מאד להניח שגם אם היתה החלטה חד משמעית של האו"ם על הקמת מדינה הערבים לא היו מקבלים אותה כי התנגדו לכך באופן עקרוני ולא אז ולא היום היתה לאו"ם איזו שהיא השפעה על מהלכיהם. אלא שצריך להדגיש עד כמה היה דם ישראל הפקר בעיני ראשי התנועה הציונית שהציגו את עצמם כדואגים ל"כלל ישראל" (וקבלו סיוע לרמאותם זו מכתבי הר' קוק) ועד כמה צבועים הם בזה שהם היום אומרים לפלסטינאים לא לפעול בצורה"חד צדדית".
בברכה, יואל.