שליחת תגובה להודעה בפורום

אחד מהדברים המופלאים הוא הפלא הגדול שנקרא עם ישראל, איך, למרות היותו עם פיצפון ונרדף ע"י כל העולם במשך 2000 שנות גלות, הצליח לשמור על עצמו במשך כל השנים הללו, ולמרות היותו מפוזר ומפורד בין העמים, עדיין חי וקיים ועומד מובדל מן העמים, בשונה מאימפריות גדולות ועצומות שנמחו כליל מעל פני האדמה במשך השנים. מה ההסבר לנס הזה? איך הצליחו גדול"י במשך הדורות לשמור על העם ?

כשאנו מתבוננים בזה התשובה פשוטה וברורה: חינוך הדורות הבאים על פי המסורה המזוקקת והנקייה שהתקבלה מהדור הקודם, כך דור אחר דור, ללא עירוב כלשהו של "ערכים" או אידאולוגיות זרות.

זה מדהים לראות קהילות שלימות שהיו מנותקות זו מזו במשך מאות שנים, נשארו דומות לגמרי בעניינים המהותיים כמו שבת, מעגל השנה, כשרות, טהרה, צניעות וכו' וכו', והכל בזכות השמירה על צורת ההעברה הנקייה ללא שום עירוב של תכנים כלשהם, מהסביבה הגויית שמסביב.

מה כל זה קשור לעניינינו ???  

ובכן, כיון שאינני מצוי כ"כ בפרטי הפרטים של המחלוקות ההיסטוריות השונות, אשתמש בדוגמא מדורינו אנו.

ידועה ומפורסמת הביקורת החריפה שהייתה לרבים מגדול"י בראשותו של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל נגד הרבי מלובביץ', שראו בהנהגה מסוימת שלו פגיעה חמורה באחד מי"ג עיקרי היהדות [מלבד גישת קירוב הרחוקים של חב"ד, שגם בה ישנם צדדים לכאן ולכאן], והנה למרות שבנקודה זו יצאו נגדו בשצף קצף, ללא שום פשרה, ועד היום ישנו מרחק בין החבדניקים לשאר הציבור החרדי, אפשר לשים לב שלא הייתה התרחקות נוספת של החבדניקים מהתורה והמצוות, כלומר ישנו מצב סטטי של פגם בהשקפה, שבלי לזלזל בחומרתו, הוא אינו גורם לירידה רוחנית נוספת לדור הבא. וזה משום שאין כאן פגיעה מערכתית אלא פגיעה נקודתית [חמורה ככל שתהיה], שאינה משפיעה במישרין על המשך העברת החינוך לתורה ומצוות.

הבעיה הכי גדולה [לענ"ד] עם מורשתו של הרב קוק היא שבעקבות זה שהוא הקדיש וטיהר את הדברים הכי טמאים ומטונפים ביהדות, ומכוח איזו שהיא השקפה מומצאת שלו, נתן לגיטימציה לפורקי העול, לעיתים אפי' יותר משלומי אמוני ישראל [עפ"ל], אין פה רק פגם נקודתי באיזושהי מצוה, שיעבור כמות שהוא לדור הבא, שיישאר שומר תורה ומצוות, כמו ששמרו אבותינו ואבות אבותינו [מלבד אותו הפגם].