שליחת תגובה להודעה בפורום

1. מבחינה לאומית גרידא יתכן ויכלנו לחיות בשלום עם הערבים  אם ראשי הציונות היו מוותרים על כל הענין המיותר לגמרי שנקרא מדינה. מבלי זה יכלו יהודים לעלות לארץ ללא הגבלה, להפריח את שממותיה בכישוריהם באמצעות כח עבודה ערבי זול ולייסד כאן ישוב יהודי גדול שיוכל לחיות את חייו באין מפריע. במקום זאת התגרו בערבים, עוררו בהם שאיפות לאומניות שמעולם לא היו נחלתם, הכריזו והקימו מדינה בצורה חד צדדית (בניגוד גמור להחלטת האו"ם) וגרמו לשפיכת נהרות של דם יהודי של חיילים ואזרחים ולסכנה קיומית יום יומית של כל יושבי ארה"ק (מלבד אנטישמיות בלתי פוסקת בכל רחבי העולם בניגוד גמור להזיותיו של הרצל שהמדינה היהודית תביא לקץ האנטישמיות).

ומה שבטפשותם לא שעו לדברי גדולי ישראל באשר להחזרת השטחים שנכבשו ב"ששת הימים" וגרמו בזה לכך שבמקום להגיע להסדרים עם המדינות השכנות עוד הוסיפו להם אויבים בדמות ארגוני טרור אלימים ומסוכנים, זאת בעיה נוספת אך גם בלעדיה עצם הקמת המדינה היתה שטות חסרת כל צורך וככל מעשיהם אשר בכלל "בנין נערים סתירה" ו"מרשעים יצא רשע".

2. אכן מידת האמון שניתנת בערבים מוטלת בספק אך באותה מידה גם מידת האמון הניתנת בצבא או במדינה מוטלת בספק כי כבר למדנו אבינו אברהם כי מי שאין בו יראת שמים אי אפשר לתת בו אמון מלא וכבר אמרו לנו חז"ל בגמ' בפסחים (מט:) כי מי שלא חס על חייו אין לסמוך עליו או לתת בו אמון באשר לשמירת חיי זולתו. ולהזכירך-חלק גדול מהנשק ליום זעם שיש בידי הערבים הוא ממדינת ישראל וחלק גדול מהמימון של אימוניהם והנשק שרוכשים לעצמם הוא ממדינת ישראל גם כן והיכולת שלהם להשיג גם טילים ארוכי טווח וכד' הוא גם כתוצאה משיקולים פוליטיים כאלה או אחרים של מדינת ישראל על חשבון הפקרת חיי אדם לסכנה, כך שאין אמון כיום באף אחד מן הצדדים ואין ערובה לקיומנו בהתחזקותו של צד זה או של צד אחר והקב"ה יגאלנו מן הגויים ומשלטון הערב רב וישלח לנו משיח צדקנו בב"א.

בברכה, יואל.