שליחת תגובה להודעה בפורום

קשה לי להתייחס לדיבור לא ספציפי אבל ודאי כי אמת העקרון כי עלינו להיזהר מלדבר בציניות כפי שכתב הרמב"ם הלכות דעות פרק ו הלכה ח

"המוכיח את חבירו תחלה לא ידבר לו קשות עד שיכלימנו שנאמר ולא תשא עליו חטא, כך אמרו חכמים יכול אתה מוכיחו ופניו משתנות ת"ל ולא תשא עליו חטא, מכאן שאסור לאדם להכלים את ישראל וכל שכן ברבים וכו' לפיכך צריך אדם להזהר שלא לבייש חבירו ברבים בין קטן בין גדול."

תגובתי היתה על הטענה של 'דברי חכמים בנחת נשמעים' וראוי בהחלט ללמוד המאמר בשם זה של רבי אלחנן זצוק"ל להבין כי צורת החיוב להשמיע את השקפת התורה היא השמעתה במלוא הבהירות עד שלא יהיה מקום לטעות כפי שכתב ר' עובדיה מברטנורא מסכת אבות פרק א משנה יא:

"יש לחוש שמא תגלו למקום שיש שם אנשים שמראים פנים בתורה שלא כהלכה, והם כינוי למים הרעים, ויבינו מתוך דבריכם דברים שאינם הגונים וישתו התלמידים הבאים אחריכם מאותם דברים דברי מינות וימותו בעונם"

ועוד מפירושו בפרק ב משנה ד:

"כלומר, לא יהיו דבריך מסופקים שאי אפשר להבינם בתחלה ובעיון ראשון, ותסמוך שאם יעמיק השומע בהם לבסוף יבינם. כי זה יביא בני אדם לטעות בדבריך, שמא יטעו ויצאו למינות על ידך"

לא נעלם ממני הזעזוע הנפשי הקשה העובר על התלמיד הרציני המגלה כי רבותיו העלימו את האמת ממנו.אבל מה נעשה ואנו הולכים על חבל דק. איך –משום שלא לפגוע ברגשותיהם- נעשה שקר בנפשינו ונתייחס לרועים המטעים שהפילו אלפי ורבבות מבני ציון היקרים המסולאים בפז, בצורה מכובדת,וחזרנו חלילה למקום הטעות.

הנך צודק כי מה אנו מול צדיק וקדוש כמו רבי אלחנן,זכותו יגן עלינו.אבל חובות התורה שוות לכולם בין לגדול וענק ובין לקטן כנמושות,ובתוכם חובת הצלת הנפשות

מה שאסור לנו לשכוח כי התוכחה חייבת לבוא מתוך אותו כאב כפי שכאב לו לצדיק זה. ומותר לי להעיד כי הכבוד וההנאה לבעל האתר מפעולותיו היא ממנו והלאה..

לסעיף 2- כתבתי בדרך רמז אבל כוונתי היתה שונה לגמרי.

בכבוד רב,יצחק.