שלום מוטי...
א. אנחנו לא מזלזלים בציבור הדת"ל פועלים על מנת לחשוף ציבור זה לדעת התורה כלפי עיקרי תפיסתו כדי שיהא מודע לכך שהבסיס של תפיסת הציונות הדתית הוא בסיס חילוני שאין לו שום קשר לתפיסת היהדות לדורותיה. מי שמזלזל בציבור הדת"ל ובזכותו הבסיסית לדעת את האמת הוא רבני הציבור זה ורק על כך מן הראוי היה להוקיע אותם על הסתתם והדחתם של יהודים יקרים רבים שהנסיון הראה כי חשיפתם לאמת שינתה לטובה את אורח חייהם מן הקצה אל הקצה ולהזכירך, אין מי שהתורה הזהירה כל כך מפני יחס חיובי כלשהו אליו מאשר מסית ומדיח. מה גם שלא מדובר על מחלוקת ב"סברא" אלא על אנשים שמשקרים לצאן מרעיתם במצח נחושה כדי שלא יוכלו להגיע אל האמת. וראה גם כאן וכאן
ב. ראשית, אציין כי שאלתך אינה ספציפית כלפי הר' קוק אלא שאלה עקרונית שבאה לומר: כיון שראינו בעבר מחלוקות חריפות מאד שעם הזמן דעכו ולא נותר מהן זכר, מדוע שלא נתייחס כך לכל מחלוקת ובכל פעם שנתקל בהתבטאויות חריפות או בהאשמות כאלה או אחרות מצד גדולי ישראל כלפי גדולים אחרים?? התשובה לכך היא שכל מקרה נידון לגופו וכשם שהיו מחלוקות שדעכו עם הזמן היו גם מחלוקות שהתגברו עם הזמן. וכי מאחר ששקעה המחלוקת שהיתה בזמנו כנגד הרמב"ם או המחלוקת בין היעב"ץ לרבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל נכשיר את השבתאות או את הרפורמה?? ומלבד זאת הנך רואה גי גם מחלוקות שדעכו עם הזמן לפני מאות שנים לא נעלמות מידיעתנו כיום ואף אחד לא דאג להסתיר מחלוקות אלה.
ובאשר לר' קוק כבר כתבנו במפורש ב"דת הציונות" כי היו כאלה שהעריכו את אישיותו למרות שהתנגדו נחרצות לדעותיו ולחלק לא מבוטל ממעשיו והרחיקו מהן את תלמידיהם, ומכל מקום אף לא אחד מהם סתר את דברי אלה טענו נגדו טענות חמורות ביותר או תירצו מעשים חמורים ביותר שהיה שותף להם באופן שיהיה נקי מאשמה. ובהמשך לסעיף א' הנ"ל, אלמלי היו רבני הצה"ד משקרים לתלמידיהם ומציגים את הראי"ה קוק כמי שכולם העריצוהו ושבחוהו (מלבד כמה "קנאים אנונימיים") בה בשעה שאין אחד מגדולי הדור שלא התנגד לדעותיו ורבים מגדולי הדור תיארוהו בתארי הגנאי הקשים ביותר שיש ביהדות (ואין לך חמור ממסית ומדיח) לא היינו אנו נזקקים לחשוף את דבריהם ודי היה בכך שהיינו מראים כי אף אחד לא הסכים עם שיטתו וכי הוא בעצמו לא טרח להביא מראה מקום כלשהו לשיטתו בשום מקור מן היהדות. כיון שחניכי הצה"ד מוסתים ע"י רבותיהם ודברי הערכה כאלה או אחרים שנאמרו/נכתבו כלפיו ע"י גדול פלוני או אלמוני מוצגים בפניהם כ"הסכמה" לדרכו או לכל הפחות כלגיטימיות לדעותיו אנו מביאים את כל המידע החסר המוסתר מהם כדי שתהיה להם תמונה מלאה לנגד עיניהם ויוכלו בדעתם לבחון באיזה צד נמצאות טענות עם משקל חזק יותר.
בברכה, יואל.