המשך התגובה הקודמת (בענין ההתעמלות)
מעבר לכך, כל ילד יודע כי משחקי הספורט וההתעמלות לא היו כלל חלק מאימוני ארגון ה"הגנה" או שאר ארגוני הטרור הציוניים אלא חלק מהתרבות החדשה שייסדה הציונות בארץ הקדש להשתעבד לפלחן הגוף במקום לעבודת האדם על רוחניותו, ומעבר לכך הרי משחקים אלו היו תמיד בלויית קהל רב שבא לצפות בהם וא"כ גם אם הספורטאים עצמם גרמו בהתעמלותם ל"העלאת השכינה" הרי ע"י ביטול התעמלות של עשרות ומאות צופים שהיו למשחקים אלה שלא התעמלו כלל ולא חזקו את גבורת האומה נגרמה החטאת הרבים ע"י הספורטאים כך שממה נפשך גם לשיטתו הבדויה מלבו של הר' קוק היו משחקי ספורט אלה החטאת הרבים בביטול התעמלות (ועוד גבו מהם על כך תשלום בנוסף למה שהחטיאו אותם).
ומעבר לליצנותא דעבודה זרה הנ"ל כבר הבאנו בחלק ב' של "דת הציונות" את דברי מרן בעל ה"לשם שבו ואחלמה" בספר הכללים (חלק א' כלל ח' ענף ה' ו') אחר שהביא שכל עניני העולם [דהיינו כל המאורעות והתהליכים העוברים על כל באי עולם ועל כל חלקי הדצח"מ (דומם, צומח, חי, מדבֵּר)] הם תיקונים וז"ל: "אמנם לא ניתן להאדם להתחקות עליהם ולהתבונן בזה כלל כי הם כולם מכבשונו של עולם ומסדרי כוונתו הנעלמה של יוצר בראשית ית"ש אשר לא ברא ולא יסד בהטבע שום ענין לבטלה ולו לבד נתכנו עלילות..אך לא ניתן להאדם להתחקות ולהתבונן אלא רק מה שנוגע להתורה והמצוה לבד. אבל זולתם אין להתבונן בזה כלל אלא רק לדעת בידיעה כללית שהכל ברא לכבודו ית"ש וכל הנברא לכבודו ברא ונעשה כל מה שנעשה רק בכוונה ורצון ממנו ית"ש..". ע"כ. והרי לנו ברור כי אי אפשר לדבר על שום "תיקון" שנעשה במלאכה כלשהי או לתתה ערכיות כלשהי ובטח לא להשוותה לדברים נעלים הנשגבים מהשגתנו (והלואי והיינו יכולים להשיג אפילו שיחת חולין של דוד המלך).
דבר נוסף- במקור הנזכר לעיל (באוצרות הראי"ה חלק ב') הביא אגרת שכתב הר' קוק לרב משאש
בה ניסה להסביר גם את דבריו בענין ההתעמלות וז"ל: "ואנכי מעת באתי לאה"ק זאת היא מגמתי כפי כחי, לקרב גם את הרחוקים ולדבר על לבם שיתקרבו לתורה ומצות. ואפילו אלה הצעירים שרוצים להתפתח בבריות גופא, כדי שיהיה כחם חזק להגן על אומתנו הקדושה בעת זעם חס ושלו', בעת אשר צרים ואויבים קמים עלינו, דרכי להגיד להם שיכולים לכוון מעשיהם לשם שמים, להוסיף אומץ וגבורה בכנסת ישראל כדי שקדושת השי"ת ואור שכינתו הקדושה תהי' מופיעה בגבורה בעולם. ואז שכרם רב וחלקם יהי' חלק צדיקים קדושי עליון, כמו שהיו אבותינו הגבורים, חיילותיו של בית דוד, גבורי כח ואזורי גבורה ובזה חזקו את אור הקדושה. ודברים כאלה ראויים כל חכמי ישראל צדיקי הדור להגיד לדורנו, ויקרבו הרבה לבבות לאבינו שבשמים. ואיזה חסרון יש בזה ? וכי עד כאן לא למדנו, כי ' בכל דרכיך דעהו' הוא היסוד שכל גופי תורה תלויים בו? ואם אפשר להכניס רוח קדושה גם באלה שהם מתגדרים בגבורה גופנית, הלא נוציא יקר מזולל, ובזה כוחם של צדיקים מתעלה, וגבורת הקודש מתרוממת בתפארת עוזה. והלא כל דברים נאמרים רק בתנאי ובקשר של שמירת תוה"ק (תורתנו הקדושה) ושל תגבורת קדושת האמונה והדבקות בתורה ובמצוות באהבת השי"ת ויראתו". ע"כ.
ושוב מתגלה צביעותו של הר' קוק במלוא "הדרה". מחד גיסא הוא כותב ומפרסם ברבים כי ההתעמלות של צעירי ישראל היא עבודת קדש המעלה את השכינה (כשהוא יודע היטב כי המתעמלים הם פורקי עול ומחללי שבת בפרהסיא ומשחקיהם מלווים בחילול שבת המוני) מבלי לציין אפילו ברמז כי "עבודת קדש" מותנית בכוונת מעשיהם לשם שמים, וכשרבנים תמהים על דבריו הוא פתאם נזכר להדגיש (רק לרבנים ולא לספורטאים) כי כל דברים נאמרים רק בתנאי ובקשר של שמירת תוה"ק (תורתנו הקדושה) ושל תגבורת קדושת האמונה והדבקות בתורה ובמצוות באהבת השי"ת ויראתו" (וכאילו לספורטאים הללו שהיו ברובם פורקי עול מוחלטים היה איזשהו קשר כלשהו לשמירת תורה). היש לך צביעות גדולה מזו??
בברכה, יואל.