יואל אלחנן
5/29/200503:05
שלום מלי....
בתגובה ל: שלום יואל
ראשית, אני שמח לשמוע שהספר היה לך לתועלת.
באשר לדברי הרמב"ן:
דברי הרמב"ן מחולקים לשניים:
בחלק הראשון מדבר הרמב"ן על כך שמה שנאמר בתורה (בפר' מסעי) "והורשתם את הארץ וישבתם בה" הוא מצות עשה ולא כמו שסברו חלק מהראשונים שהיא הבטחה בלבד, ומביא ראיות לדבריו.
בחלק השני מדבר הרמב"ן על מה שהפליגו חכמים בישיבת א"י ומביא ראיה מדברי חז"ל שהיו אחרי החרבן והפליגו בשבח ישיבת א"י, ולומד מכך שמצות ישיבת א"י היא גם בזמן הגלות כשאי אפשר לכובשה בכח.
רבני הצה"דמסלפים את דברי הרמב"ן כאילו שכונתו לומר שגם בזמן הגלות מצוה לכבוש בכבוש צבאי את א"י אבל הרמב"ן עצמו מכחישם בסוף חשבון המצוות בכך שמביא את דברי הרמב"ם שאין דיני מלחמה נוהגים כלל כשאין מלך וסנהדרין וכו' ומוסיף על דברי הרמב"ם עוד ספק שיש לו והוא האם צריך להיועץ באורים ותומים ביציאה למלחמה ונשאר שם בספק. והנה אם היה כשיטתם של רבני הצה"ד שגם היום לשיטת הרמב"ן צריך להלחם על כבוש א"י אם כן פירוש הדבר שהרמב"ן הכריע שאין צורך באורים ותומים בשביל להלחם, ואם כן כיצד בסכום הכללי נשאר בהסתפקות לגבי אורים ותומים??
אלא ברור שלא דבר הרמב"ן בזמן הגלות אלא על ישוב א"י ולא על כבוש א"י וככל שאר הראשונים והרמב"ם שהוא עצמו הביאו ולא חלק עליו במאומה, ולא כדבריהם הבדויים מן הלב של רבני הצה"ד שאין להם ביסוס לא בדברי ראשונים ולא בדברי אחרונים כפי שביארתי בספרי בחסדי ה' עלי.
בברכה,יואל.
באשר לדברי הרמב"ן:
דברי הרמב"ן מחולקים לשניים:
בחלק הראשון מדבר הרמב"ן על כך שמה שנאמר בתורה (בפר' מסעי) "והורשתם את הארץ וישבתם בה" הוא מצות עשה ולא כמו שסברו חלק מהראשונים שהיא הבטחה בלבד, ומביא ראיות לדבריו.
בחלק השני מדבר הרמב"ן על מה שהפליגו חכמים בישיבת א"י ומביא ראיה מדברי חז"ל שהיו אחרי החרבן והפליגו בשבח ישיבת א"י, ולומד מכך שמצות ישיבת א"י היא גם בזמן הגלות כשאי אפשר לכובשה בכח.
רבני הצה"דמסלפים את דברי הרמב"ן כאילו שכונתו לומר שגם בזמן הגלות מצוה לכבוש בכבוש צבאי את א"י אבל הרמב"ן עצמו מכחישם בסוף חשבון המצוות בכך שמביא את דברי הרמב"ם שאין דיני מלחמה נוהגים כלל כשאין מלך וסנהדרין וכו' ומוסיף על דברי הרמב"ם עוד ספק שיש לו והוא האם צריך להיועץ באורים ותומים ביציאה למלחמה ונשאר שם בספק. והנה אם היה כשיטתם של רבני הצה"ד שגם היום לשיטת הרמב"ן צריך להלחם על כבוש א"י אם כן פירוש הדבר שהרמב"ן הכריע שאין צורך באורים ותומים בשביל להלחם, ואם כן כיצד בסכום הכללי נשאר בהסתפקות לגבי אורים ותומים??
אלא ברור שלא דבר הרמב"ן בזמן הגלות אלא על ישוב א"י ולא על כבוש א"י וככל שאר הראשונים והרמב"ם שהוא עצמו הביאו ולא חלק עליו במאומה, ולא כדבריהם הבדויים מן הלב של רבני הצה"ד שאין להם ביסוס לא בדברי ראשונים ולא בדברי אחרונים כפי שביארתי בספרי בחסדי ה' עלי.
בברכה,יואל.