שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: הרצי"ה אתה מכבד גם "רבנים" רפורמים וקונסבטיבים כי ככה חינכו אותך? אני לא רואה הבדל (בין אם הרב שך והרב שטרבנוך והגר"ח מבריסק והרב אלחנן וסרמן והדברי יואל אומרים לא לכבד "רבנים" רפורמים או "רבנים" מהצה"ד אני לא יעשה את ההבחנה לפי ה"רגשות הלאומיים")

לא דיברתי על השוואות למי יש יותר ספרים אלא על ידע תורני מנין לך לומר שהיה לרצי"ה ידע תורני (ואני לא מדבר על דברי השקפה כך שמביא בין לבין ציטוטים) כדי להשוות אותו לרב שך, ההשוואה שלך לשבנא הסופר מוכיחה דוקא ההיפך כי שם (סנהדרין כו.) מבואר שחזקיהו המלך חשש מפני שהיו רוב ורק בגלל שקשר רשעים אינו מן המנין לא הלכו שם אחר הרוב
מורשת רוחנית בלא רמת יכולת לדון בגפ"ת כדבעי אינה כלום (האם גם לפרופסרים למחשבת ישראל אתה מייחס "מורשת רוחנית"?) כמובאר בדברי החזו"א באריכות (אמונה ובטחון ג,יז-כז) וכן בנצי"ב (עה"ת דברים לב,ב)
"לידיעתך היו רבנים גדולים שלא כתבו ספרים כלל"-תודה רבה על ה"חידוש העצום"

"יש יהודי למדן ויש בעל נטייה לרגש"-זה הבעיה בצה"ד ש90% עובד על רגש (רגש לאומי, שינוי המושג "כלל ישראל", רגש ציוני) ו10% הבאת מקורות לחזק את הרגש (לפעמים אפילו מקור שמשפט אחר כך סותר את המסקנה הדת"ל)
גם הגרי"ז והרב שך נאבקו על הארץ ועל תורת א"י אבל הם דיברו בשם התורה ולא בשם רוממות הציונות (בשיתוף)
הרצי"ה קידם את הציבור הדת"ל להיות יותר לאומי (ראה "למען דעת" "להצדיק צדיקים" וד"ל) הבעיות של הציבור הדת"ל נובעות בין השאר מפני שלא הולכים בדרך הכבושה מדורות עברו אלא בדרך החדשה שכבש להם הרצי"ה
לגבי הרב שך עשה דברים עצומים אתה חושב שאתה יכול לשפוט את דבריו (תאמר גם על מהר"י ששפורטש שיצא נגד השבתאים ואגב לשבתאים בהתחלה היה לכאורה יותר על מה לסמוך מאשר לצה"ד כמבואר ב"ציצת נובל צבי" ובעל הגאולה ועל התמורה) אבל הרצי"ה יצר מציאות של פילוג מיותר(הציבור שהולך בדרכו) אבל זה לא מפריע לך

אני לא יודע למי אתה מתכוון "נהנים להזכיר שהרצי"ה היה חבר בליגה נגד כפיה דתית" רק מציינים עובדה שבציבור הדת"ל נהנים להתעלם ממנה (יש כאלו שעדיין לא בילבלו אותם ברעיונות מהפכניים ולא יודעים על זה) ולחיות עם רגשות וברגש אתה יכול להפוך הכל לפי משב הרוח הפופלרי יותר
כפיה היא זיוף? כל חוק הוא כפיה, והמונח כפיה מוזכר בהלכה כולל מי שיש בידו למחות ולא מוחה וד"ל יראת העונש שממנה יש להתחיל בעבודת ה' כמבואר בספה"ק בטח שאינה זיוף לעומת הזיוף של הכפיה של הצה"ד את דרכה בנוגע לא"י וסבלנות בנוגע לשאר התורה
מאיפה לקחת שחקיקה דתית צריכה לקרב יהודים לתו"מ? חקיקה דתית בראש ובראשונה אמורה לאפשר לך כיהודי דתי לחיות במדינה יהודית (מתי היתה הצעת חוק דתית כלשהי שאוסרת לקרוא ספרי אפיקורסים או לשמוע שירי עגבים? עיקר מטרת החקיקה הדתית לא דיברה על דברים כגון אלו) ואם כבר היציאה נגד כפיה דתית יותר מונעת את השפעת היהדות מאשר "כפיה דתית" עצמה
ואם אתה חושב שאתה יודע יותר טוב מהרבנים שהחליטו להלחם על יהדותה של המדינה ו"יש דרכים יותר טובות" תכיר מושג חדש שנקרא אמונת חכמים ותבין שהם רואים את התמונה הכוללת יותר טוב ממך