י. פרידמן
3/26/201318:17
המשך...
. אין לכנסיה את הסמכות לטעון שההעתקות שלהם של התנ''ך ("הוולגטה הנוצרית") ושל "הברית החדשה" שקודשו ע''י הכנסיה, הן האמינות ביותר ולכן צריך לזקק את הכתבים הללו ע''פ "מחקר השוואתי" באקדמיה ע''י הדוקטורים והפרופסורים, מחליפי הנזירים במנזרים, היות וכיום המנזרים האמיתיים לדידו הן האוניברסיטאות ובכך הופך אוטומטית הזיקוק לאמין ביותר. לצורך הזיקוק יש לקחת את כל כתבי היד ע''פ עקרון השוויון שביניהם וכתבי היד עקרונית נחשבים אמינים ביותר ובאותה רמת סמכות, אלא אם כן יוכח אחרת (כתבי יד אלו כללו כתבי יד קראיים ושומרוניים הידועים במגמתיותם וכתבי יד שנמצאו בגניזות שונות, ללא כל מסורת אמינה לגביהם וכו' וכו'). משיטה מעוותת זו נוצרו כ-150 גרסאות של הברית החדשה ומספר לא מבוטל של גרסאות התנ''ך. לכן, שיטה נוצרית פרוטסטנטית מעוותת וכפרנית זו היא כיום הבריח התיכון של כל ה"מחקרים" באוניברסיטאות ובאקדמיה במדעי הרוח, החברה, הרפואה ומדעי הטבע (למשל, מושג "החיים" נתפס כיום כמושג שווה גם לבני אדם וגם לחיידקים הנקראים גם הם יצורים חיים, בעוד שע''פ היהדות כל מה שאינו נראה לעיניים אלא רק באמצעות מיכשור מלאכותי נחשב דומם, כדברי מרן החזו''א וכו' וכו').
העיוות המוחי והכפרני ביותר שיצר לותר באמצעות היסוד הנוצרי של "מחקר השוואתי", הוא היסוד הנוצרי של בלעדיות ה"טקסט", היינו, שהמלה הכתובה היא הקובעת, על אף שהכתוב ללא הידע על כוונותיו של הכותב מתלמידיו, רבותיו או מוריו, הופך את הנכתב ל"מלה מתה", שניתן לפרשן אותה לפי יצריו גחמותיו ותאוותיו של הקורא. לכן, למרות שכותב הטקסט יכול להיות מושחת לחלוטין במידותיו, אך העיקר שבתחומו "המנוסר"(כגון: בעל כישורים ספרותיים, או שהוא משורר או ידוע שהוא רואה את עצמו כמתמחה בתחומים אחרים) הוא נחשב כבר מומחה. לכן, ב"לימודי הליבה" ניתן למצוא גם את שירי ביאליק וריה''ל בכפיפה אחת. כמו כן, על אף שכותבי מחקרים בכל התחומים עלולים להיות מושחתים במידותיהם ולגבב ידע שקרי או לעוות ידע אמיתי, באופן כזה שלא ניתן לבדוק את אמינותו, בכ''ז יחשב הדבר באקדמיה כ"ידע מדעי". מסיבה זו, ניתן לזרוק לזבל את כל ספרי, מאמרי ומחקרי מדעי הרוח, החברה והטבע שכולם נשענים על היסודות הנוצריים הנ''ל, אך הצרה היא, שזבל נוצרי אקדמי זה, מוחדר ע''י משרד החינוך במסע צלב נוצרי למוסדות הלימוד של החרדים, כדי לשלבם כנוצרים פרוטסטנטיים לכל דבר ועניין. הלימודים הטכניים באקדמיה- מחשבים, הנדסה וגם ראיית חשבון אינם נלמדים רק מספר חודשים כנדרש, אלא 4 שנים (לעומת קציני צבא ו/או חניכי קורס טייס, המסיימים כל אחד מתוארים אלו בפחות משנה), כדי להתחנך היטב בקורסים המיותרים, לחשיבה אקדמית נוצרית.
כתוצאה מהניסור הראשון שביצע לותר – הפרדת האדם מרוחניות שמימית, התפתח באקדמיה לפני כ-250 שנה הניסור באדם עצמו, בין נפשו לבין החומר שלו ומאוחר יותר התפתח ניסור פרוטסטנטי נוסף בכל המציאות בין החומר(פיזיקה) לרוחניות, מה שהוביל לניסור קיצוני יותר של המדע הנוצרי-פרוטסטנטי מלפני 120 שנה, שהנפש והחוויה האנושית אינה דבר מציאותי, אלא אשליה הנוצרת כתוצאה מתהליכים אלקטרו-כימיים ולכן הלב הוא רק משאבת דם שאין בו כלל נפש וממילא גם אין בחירה חופשית והאדם הוא עוד מין חייתי בכלל בעלי החיים. כתוצאה מריבוי הגרסאות הנוצריות המעוותות של התנ''ך שנוצרו באוניברסיטאות, "הוחלט" שם (וההנחה היא שם שגם לותר היה מסכים לכך) שאין יותר תוקף אלוקי לתנ''ך, בגלל סתירות שנוצרו בו כתוצאה מאותן גרסאות ולכן, יש לפרשן את הכתובים וכל שכן את המסורת הכתובה שלאחריה, לפי ניסורים היסטוריים, פסיכולוגיים, חברתיים וכו' ושהמומחים לתחומים ניסוריים אלו בוודאי אינם נמצאים במנזרים ובכנסיות (ועל פי החיקוי הקופי של היהודו -נוצרים, גם לא בישיבות ובין גדולי ישראל), כפי שטען לותר, למשל לגבי הבנת הנפש, שהכמרים אינם בקיאים בנפש האדם (מחאה 30) וגם לא בשאר תחומי החיים. לכן היהודו-נוצרים כאן בארצנו, ע''פ תפיסותיהם הנוצריות-פרוטסטנטיות שבמכבסת המלים נקרא כיום "המדע", רוצים כיום לכפות בכוח את דתם הפרימיטיבית והחשוכה, ע''י החדרת "לימודי הליבה" לתוך בתי הספר, החיידרים והישיבות הקטנות(בשלב זה), כי לפי המסורת הפרוטסטנטית, בפרט החל מעידן נצרות ההשכלה, רק האקדמיה המעוותת מבינה בתחומים אלה. את "הדת" שבממסד הכנסייתי כיווץ לותר רק לשני נושאים: "בשורת הקודש" ו"תהילת החסד" (מחאה 62) ולכן ניתן לשמוע מהיהודו-נוצרים הציוניים והציונים-הדתיים כאן בארץ כי לרבנים אין זכות להתערב, למשל בנושאים מדיניים. כוונתו ב"בשורת הקודש" היא, להופעת "אותו האיש" בעבר ובעתיד וכל הטקסים ושרותי הדת הנלווים לכך. החל מתחילת נצרות ההשכלה (משנת ת''ק), חלק מהפרוטסטנטים החליפו "קדושה" ו"משיחיות", רק בהערכה כלפיו כאישיות גדולה. ע''פ נצרות זו, ההזדקקות לשרותי הדת היא רק המלצה ולכן יש להפרידה מחוקי מדינה הצריכה להיות מנותקת משרותי הדת והממסד הכנסייתי, אך המדינה מחוייבת להיות מחוברת לממסד ולדת הנוצרית-רפורמית ולממסד שלה, היינו, האקדמיה (הכנסיה הנוצרית האמיתית).
העיוות המוחי והכפרני ביותר שיצר לותר באמצעות היסוד הנוצרי של "מחקר השוואתי", הוא היסוד הנוצרי של בלעדיות ה"טקסט", היינו, שהמלה הכתובה היא הקובעת, על אף שהכתוב ללא הידע על כוונותיו של הכותב מתלמידיו, רבותיו או מוריו, הופך את הנכתב ל"מלה מתה", שניתן לפרשן אותה לפי יצריו גחמותיו ותאוותיו של הקורא. לכן, למרות שכותב הטקסט יכול להיות מושחת לחלוטין במידותיו, אך העיקר שבתחומו "המנוסר"(כגון: בעל כישורים ספרותיים, או שהוא משורר או ידוע שהוא רואה את עצמו כמתמחה בתחומים אחרים) הוא נחשב כבר מומחה. לכן, ב"לימודי הליבה" ניתן למצוא גם את שירי ביאליק וריה''ל בכפיפה אחת. כמו כן, על אף שכותבי מחקרים בכל התחומים עלולים להיות מושחתים במידותיהם ולגבב ידע שקרי או לעוות ידע אמיתי, באופן כזה שלא ניתן לבדוק את אמינותו, בכ''ז יחשב הדבר באקדמיה כ"ידע מדעי". מסיבה זו, ניתן לזרוק לזבל את כל ספרי, מאמרי ומחקרי מדעי הרוח, החברה והטבע שכולם נשענים על היסודות הנוצריים הנ''ל, אך הצרה היא, שזבל נוצרי אקדמי זה, מוחדר ע''י משרד החינוך במסע צלב נוצרי למוסדות הלימוד של החרדים, כדי לשלבם כנוצרים פרוטסטנטיים לכל דבר ועניין. הלימודים הטכניים באקדמיה- מחשבים, הנדסה וגם ראיית חשבון אינם נלמדים רק מספר חודשים כנדרש, אלא 4 שנים (לעומת קציני צבא ו/או חניכי קורס טייס, המסיימים כל אחד מתוארים אלו בפחות משנה), כדי להתחנך היטב בקורסים המיותרים, לחשיבה אקדמית נוצרית.
כתוצאה מהניסור הראשון שביצע לותר – הפרדת האדם מרוחניות שמימית, התפתח באקדמיה לפני כ-250 שנה הניסור באדם עצמו, בין נפשו לבין החומר שלו ומאוחר יותר התפתח ניסור פרוטסטנטי נוסף בכל המציאות בין החומר(פיזיקה) לרוחניות, מה שהוביל לניסור קיצוני יותר של המדע הנוצרי-פרוטסטנטי מלפני 120 שנה, שהנפש והחוויה האנושית אינה דבר מציאותי, אלא אשליה הנוצרת כתוצאה מתהליכים אלקטרו-כימיים ולכן הלב הוא רק משאבת דם שאין בו כלל נפש וממילא גם אין בחירה חופשית והאדם הוא עוד מין חייתי בכלל בעלי החיים. כתוצאה מריבוי הגרסאות הנוצריות המעוותות של התנ''ך שנוצרו באוניברסיטאות, "הוחלט" שם (וההנחה היא שם שגם לותר היה מסכים לכך) שאין יותר תוקף אלוקי לתנ''ך, בגלל סתירות שנוצרו בו כתוצאה מאותן גרסאות ולכן, יש לפרשן את הכתובים וכל שכן את המסורת הכתובה שלאחריה, לפי ניסורים היסטוריים, פסיכולוגיים, חברתיים וכו' ושהמומחים לתחומים ניסוריים אלו בוודאי אינם נמצאים במנזרים ובכנסיות (ועל פי החיקוי הקופי של היהודו -נוצרים, גם לא בישיבות ובין גדולי ישראל), כפי שטען לותר, למשל לגבי הבנת הנפש, שהכמרים אינם בקיאים בנפש האדם (מחאה 30) וגם לא בשאר תחומי החיים. לכן היהודו-נוצרים כאן בארצנו, ע''פ תפיסותיהם הנוצריות-פרוטסטנטיות שבמכבסת המלים נקרא כיום "המדע", רוצים כיום לכפות בכוח את דתם הפרימיטיבית והחשוכה, ע''י החדרת "לימודי הליבה" לתוך בתי הספר, החיידרים והישיבות הקטנות(בשלב זה), כי לפי המסורת הפרוטסטנטית, בפרט החל מעידן נצרות ההשכלה, רק האקדמיה המעוותת מבינה בתחומים אלה. את "הדת" שבממסד הכנסייתי כיווץ לותר רק לשני נושאים: "בשורת הקודש" ו"תהילת החסד" (מחאה 62) ולכן ניתן לשמוע מהיהודו-נוצרים הציוניים והציונים-הדתיים כאן בארץ כי לרבנים אין זכות להתערב, למשל בנושאים מדיניים. כוונתו ב"בשורת הקודש" היא, להופעת "אותו האיש" בעבר ובעתיד וכל הטקסים ושרותי הדת הנלווים לכך. החל מתחילת נצרות ההשכלה (משנת ת''ק), חלק מהפרוטסטנטים החליפו "קדושה" ו"משיחיות", רק בהערכה כלפיו כאישיות גדולה. ע''פ נצרות זו, ההזדקקות לשרותי הדת היא רק המלצה ולכן יש להפרידה מחוקי מדינה הצריכה להיות מנותקת משרותי הדת והממסד הכנסייתי, אך המדינה מחוייבת להיות מחוברת לממסד ולדת הנוצרית-רפורמית ולממסד שלה, היינו, האקדמיה (הכנסיה הנוצרית האמיתית).