י. פרידמן
3/26/201318:14
המשך...
כיצד להדגים בקצרה שה"מודרנה" והמדעים, הם לב ליבה של טומאת הנצרות הרפורמית:
פרוטסטנטי ושה"מודרנה", האקדמיה ותרבות המערב משמשים רק כשמות נרדפים של טומאת נצרות זו.
נראה כעת כיצד ניתן להסביר ולהדגים את כל הנ''ל ע''פ מספר הצהרות, גם ללא ידיעת כל 95 הצהרותיו של מרטין לותר. יסוד היסודות של הצהרות אלו בנוי על שיטת ה"ניסורים" ונתמקד בהמשך על כפיית היסודות הנוצריים המובעים בהצהרותיו על החרדים - "לימודי הליבה", גיוס לומדי התורה לצבא והחדרת האקדמיזציה הנוצרית הפרימיטיבית והכפרנית בכח, לתוך היהדות החרדית ומוסדותיה, אשר באמצעותם רוצים הערב רב היהודו נוצרים ומנהיגיהם במדינה, לנצר את הקבוצה היחידה בעם היהודי שנשארה יהודית- החרדים ובכך להופכה ליהודו נוצרית או בשם הנרדף "יהודי מודרני", כפי שכבר הגדיר זאת פרנץ רוזנצוייג הפילוסוף היהודו-נוצרי המפורסם בגרמניה שלפני השואה- ,,...ה"תרבות" שלנו רובה ככולה מושתתת על יסודות נוצריים" (פ. רוזנצוייג, אגרות, עמוד 27-8). הוא חידד יותר את דבריו וכתב- ,,כל היהודים המודרנים ויהודים גרמניים יותר מכל האחרים, הם פרוטסטנטיים" ["הרמן כהן ושאלת הפרוטסטנטיות היהודית", ד.נ. מאיירס, 2001, עמוד 195-9, בתוך ספר השנה, ספרי ברגן, אוקספורד(באנגלית)]. החיקוי הקופי של נצרות זו מבוטאת על ידי הפילוסוף המפורסם ובעל ההשפעה המכרעת, היהודו-נוצרי פרופסור הרמן כהן מאוניברסיטת מרבורג בגרמניה בשנת 1924- ,,בדיוק כפי שהפרוטסטנטיות השליכה מעל עצמה את עול המסורת הכנסייתית, כך גם היהדות האתית השליכה מעל עצמה את העול המכביד של ההלכה הרבנית" (שם, עמוד 206). תלמידיהם הישירים או הרעיוניים של פרופסור הרמן כהן ורוזנצוייג, היו פרופסור גרשם שלם, מרטין בובר, מגנס וחבר מרעיהם שהקימו את האוניברסיטה בירושלים, שעיצבה את החינוך היהודו-נוצרי כאן בארצנו והצליחו לשמד מיליוני תלמידים. להלן, "ניסוריו" של מרטין לותר:
א. הניסור הראשון שביצע לותר היה בין הרוחניות השמימית לבין האדם והממסד הכנסייתי. הוא מוחה על השוואת סמלי האפיפיור לסמלי "אותו האיש" (מחאה 79). האפיפיור אינו יכול לשמור על אף אחד מעונשו של האל (מחאה 21). הוא מוחה על כך ש,,סמכות תרגילי האפיפיור לגבי הנעשה לחוטאים בגהנום, אינם עדיפים מתרגילי קבלת הכספים על ידי הבישופים והכמרים כדי לכפר על העונשים בגהנום" (מחאה 25). הכנסיה היא מתווכת לא מוסרית בין החוטאים והאל (מחאה 28). כיצד לותר מיישב את מחאותיו אלו עם כל הכתבים והמסורות הכנסייתיות ("הקנון הנוצרי") שלאחר ה"ברית החדשה" ?
הוא עושה זאת באמצעות "הניסור השני" התלוי בניסור הראשון וזו דוגמא לכך שמי שמשתעבד ליסוד פרוטסטנטי אחד משתעבד בהכרח, במודע או שלא במודע, לשאר היסודות של נצרות זו.
ב. הניסור השני- כל המסורת הזו היא המצאה של האפיפיורים והבישופים, ששיקרו בכך שהם קיבלו זאת תוך השראה מהשילוש הנוצרי, בניגוד לתנ''ך ולהבדיל ה"ברית החדשה" שלדידו, דווקא לכתבים אלו יש קשר לאליליו (השילוש הנוצרי: האל-האב, רוח ה"קודש" והבן- "אותו האיש").
המסקנות שלו הן: 1. הלימודים הרוחניים, שעוסקים בעיקר במסורת הכנסייתית ע''י הנזירים במנזרים, הם ענינם האישי של הנזירים ולכן אין לכלל החברה תועלת מכך ולכן הם חייבים לשאת בנטל החברתי בכל המובנים כדי ליצור שוויון בינם לכלל החברה(מחאות 51,47,43). לדידו של לותר, הכמרים חייבים להשלים את לימודיהם באקדמיה בתיאולוגיה, כי רק שם מצוי הידע הדרוש להבנת הדת. עם השלטת כל תובנותיה של נצרות זו על האקדמיה באירופה ובאמריקה, הותרו גם תחומי לימוד אחרים באקדמיה כדי להיות כומר ובישוף בעל תואר אקדמי, מה שהוליד את החיקוי הקופי של הקהילות היהודו נוצריות בארצנו ובעולם, הממליץ ו/או מחייב שרב קהילה יהיה דוקטור-רב (תופעה שהתפשטה גם בקהילות של הציונות הדתית). לכן, היהודו-נוצרים בארצנו רואים גם הם את עצמם מחויבים, בשם התרבות המערבית הנוצרית, לדרוש מהחרדים שלומדי התורה ישאו בנטל החברתי, כי כל לימודיהם בישיבות ובכוללים הם ענינם האישי, מלבד קבוצה קטנה שרשאית להתמיד בלימודיה, בכפוף ליסוד שקבעה נצרות-ההשכלה החל מלפני 250 שנה, שלכל סוג של השכלה צריך שיהיה ייצוג סמלי מסוים, לצורך קיומה ההשכלתי של החברה. לדידו של לותר, כיוון שרק התנ''ך והברית החדשה נכתבו בהשראת השילוש הנוצרי, יש לזקקם (סולה סקרפטורה) מכל השיבושים המכוונים שעשה בהם הממסד הקתולי ומשגיאות שנפלו בהם במשך הזמן.