לעזור לזולת מבחינה גשמית זה דבר יפה מאד
אך לא על חשבון רוחניות של אף אחד ובטח לא של רבים מישראל ועל אחת כמה וכמה לא על חשבון ויתור על קוצו של יוד מתורתנו הקדושה.
לא יעלה על הדעת שבשביל להיטיב מצבם החומרי של ישראל כפי שמציעה "כח להשפיע" יחולל ברבים שם שמים וכבוד תורתנו הקדושה.
מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל אמר פעם לתלמידיו בהאי לישנא: "שאני מעמיד נבחרים בכוחי, והם נכנסים לכנסת ולממשלה ומצהירים שהם מסכימים לכל חוקי הממשלה, ואותה ממשלה והכנסת קבעה חוק לדון בדיני ערכאות, והרמב"ם (פרק כ"ו מהלכות סנהדרין ה"ז) כותב: "הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה ויש בזה איסור תורה שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו' ".הרי זה איסור תורה אם אני בוחר!!
ועכשיו ראה מה מופיע במצע של "כח להשפיע" (סעיף ה' מדינה ושלטון ד'1):הרשות השופטת היא מאושיות הדמוקרטיה הישראלית. 'כח להשפיע' תפעל למנוע פגיעה בה מצד כל גורם ותתמוך ללא סייג בחיזוק שלטון החוק ואכיפתו מחד ותאפשר לכל אזרח במדינה לקבל את יומו בבית המשפט ו/או בתי הדין הרבני באופן שוויוני ומעשי מאידך".
היש לך חילול ה' גדול מזה שמפלגה המונהגת ע"י שומר תורה ומצוות תדגיש כי תשמור שאף אחד לא יפגע בהרמת יד בתורת משה ובחירוף וגידוף שם שמים?! (וכבר נאמר אחד שוגג ואחד מזיד בחילול ה').
ואינני רוצה להרחיב בזה כי חושש אני מאד שהדברים יתפרשו כתמיכה במתנגדיו של הרב אמנון יצחק שליט"א- הם אנשי ש"ס המושחתים והרשעים אבל לשתוק לגמרי איני יכול והנני אומר מפורש כי כל מטרתי בדברי רק לעצור את הסחף והבלבול הנוראי הנגרמים מחמת חוסר הזהירות בפרסום דברים לרבים אשר תוצאותיו יכולות להיות הרסניות ובפרט שאל דברי הרב אמנון יצחק נשואות עיני בעלי תשובה רבים אשר זכה לקרבם תחת כנפי השכינה והחשש גדול וכבד וישיתו לבם כי הלחם בשקל יכול לעלות לעם ישראל באיבוד ההשקפה הטהורה הבזה לציונות ולבית המחוקקים שלה ולערכאות העכו"ם שלה ומחכה ליום בו יבטלו במהרה ע"י משיח צדקנו. ואם הרב אמנון יצחק עוד לפני שנבחר כבר מפזר הצהרות כמו "אני יותר ציוני מציוני" (על אף שודאי כונתו באומרו "ציוני" אינה לציונות של הרצל) אזי הסכנה העתידה גדולה ואני הקטן קורא: חזור בך רבי אמנון היקר!! במלחמתך מחוץ לכתלי בית הכסא ובהמשך התנזרותך מכל קשר עם התקשורת הארורה תועיל באמת לעם ישראל ושם שמים יתקדש על ידך כשם שהתקדש כבר למעלה משלשים שנה.
בברכה ושוב, בהרבה כאב. יואל.