להתייחס למרן הגרי"ש אלישיב כאחד הגדולים
בדורו פירושו בראש ובראשונה להתייעץ איתו בשאלות שקשורות ל"דור" ובעיקר- שאלות ציבוריות!!!
זה שהר' זלמן ברוך מלמד מספר שהלך פעם למרן הגרי"ש אלישיב (אחרי שמרן הגרש"ז אויערבך הסתתר ואחרי שהר' אברהם שפירא לא רצה לפסוק להם הלכה) כדי לשאול מה לעשות עם השכן שהכביסה שלו מטפטפת למרפסת שלו זה לא מראה התיחסות ל"אחד הגדולים בדורו".
וגם ההתיחסות לר' גורן כאילו היה מגדולי הדור למרות שמרן הגרי"ש אלישיב ומרן הגרש"ז אויערבך וכל גדולי הדור אז אמרו שאסור לסמוך על שום פסק שלו ונודע ברבים קלונו ובזיונו מראה עד כמה באמת מרן הגרי"ש אלישיב היה דמות מוערכת בעיני הצה"ד.
ובהקשר אקטואלי-יחס הצה"ד למרן הגרי"ש אלישיב מזכיר את יחס הבריונים לרבן יוחנן בן זכאי לפני החורבן. שכל זמן שהיה רבן יוחנן בן זכאי בחיים לא שתו ליבם לדבריו ולא נתנו לו לצאת ולהשלים עם הרומאים אך אחר מותו פתאם כבדוהו ופחדו שיאמרו הרומאים "רבם דקרו". וכך דרכם כסל למו של רבני הצה"ד כלפי גדולי ישראל. בחייהם הם מצפצפים על כל פסקיהם ומשאירים שאלות ציבוריות הרות גורל ל"מועצת יש"ע" ול"בית היהודי" שמשום מה עד היום לא הכריזו על שום "דעת תורה" שהם מתבטלים כלפיה ללא עוררין, ואחרי מותם פתאם רואים כותרות כמו: "פוסק הדור" ועוד וגם זה רק אחרי שיספרו כמה שיבח את רבותיהם וכנ"ל...
בברכה, יואל.
נ.ב.
טענות שהמקור להן הוא קישור אינטרנטי לא תזכנה להתיחסות בפורום וגם איננו מפרסמים קישורי אינטרנט (למעט מקרים ממש מיוחדים).
אם ברצונך לטעון טענה מוסמכת צרף מקור ספרותי לדברים שניתן לבודקו ונשתדל להתייחס.