הספר "השקדן" אינו ספר מוסמך כלל...
ובמהדורה השניה של החלק הראשון (עמ' 14) של הספר פרסם המחבר עצמו את המודעה שנתלתה לגבי ספרו ובה כתוב: "אודות הספר "השקדן" המופץ בימים אלו-הנה מלבד שהספר יצא בלא רשות והסכמה, יש בו אי דיוקים רבים ודברים שאינם נכונים. וכן לא יעשה". ע"כ. והמחבר לא סתר או הכחיש את הנאמר במודעה אלא הוסיף התנצלות אישית: "וכבר הקדמתי לעיל הסתייגות מלקבל את הסיפורים כמבוררים עד תומם, ובקשת הביקורת למען דרישת האמת".
ומלבד זאת- כשגדולי ישראל מעריצים מישהו שומעים זאת בשיעוריהם, קוראים זאת בכתביהם ושומעים זאת היטב מתלמידיהם. אם השמועה על ה"הערצה" היא ממרכז הרב ומההסדר ברמת גן מקומות בהם פסקיו והוראותיו של מרן הגרי"ש אלישיב הם חספא בעלמא אזי יודעים אנו בבירור כי אין בדבריהם ממש כלל.
אגב, רבי יוסף בוקסבוים ז"ל הוציא לאור בשנת תשס"א במסגרת מכון מוריה קובץ בן מאות עמודים בנושא שמיטה ובו באו מאמריהם של כל גדולי הדורות האחרונים חוץ מ...הראי"ה קוק (וזאת למרות שנושא השמיטה הוא הנושא ההלכתי שהראי"ה קוק כתב אודותיו יותר מכל נושא אחר). אפילו מהרי"מ חרל"פ הוא הביא מאמר...
מה שמחזק מאד את העובדה שהספור שמובא ב"השקדן" ושפורסם עוד הרבה לפני "השקדן" הוא בדותא בעלמא וכפי שהארכנו במאמר בנושא זה בעבר כאן:
בברכה, יואל.