łģéēś śāåįä ģäåćņä įōåųåķ

ęå ääåćņä ąģéä ąśä īāéį:

בתגובתי לעיל כתבתי לך ×ž×¤×•×Ø×©×•×Ŗ...

בזה"ל: "בדבריי ××ž×Ø×Ŗ×™ דבר פשוט והוא שאם אדם נמצא במצב של צער גופני ובמקביל בצער רוחני אז מי ×©×ž×Ø×—× עליו ×‘××ž×Ŗ ×¦×Ø×™×š לכאוב את מצבו הרוחני יותר או ×œ×¤×—×•×Ŗ בצורה זהה לכאבו על מצבו הגופני ואם מייחל שיצא ×ž×¦×¢×Ø×• הגופני אך יישאר בצערו הרוחני אינו יודע מה הוא צער ומה הוא ×ž×–×•×Ø ואינו ×Ø×—×ž×Ÿ אלא אכזרי".
וזה בדיוק מה ×©××•×ž×Ø הגר"מ שוואב זצ"ל  (ועיי' באור החיים הקדוש בפר' ויגש על הפהוק:"××ž×•×Ŗ×” הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי" ×©××ž×Ø יעקב אבינו ליוהף כשפגש אותו אחרי כל השנים וכתב שם האור החיים הקדוש וז"ל: "ודבר ידוע הוא כי הצדיקים יותר יחפצו בהעדר הבן בהיותו בן מביש", דהיינו שלפני שראה יעקב אבינו את פניו של של יוהף (שמזה הבין שנשאר בצדקותו) ×”×™×Ŗ×” הבשורה של "עוד יוהף חי וכי הוא מושל בכל ארׄ ×ž×¦×Ø×™×" יותר קשה עבורו ×ž×”×‘×©×•×Ø×” "טרף טרף יוהף חיה רעה ××›×œ×Ŗ×”×•" ואגב גם לגבי פדיון שבויים איתא בגמ' בגיטין (מו:) ההוא גברא דזבין נפשיה ללודאי (ופי' רש"י: אומה שאוכלין בני אדם) אתא לקמיה דרבי אמי ××ž×Ø ליה ×¤×™×Ø×§×Ÿ ××ž×Ø ליה תנן ×”×ž×•×›×Ø עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים משום קלקולא וכל שכן הכא דאיכא קטלא ××ž×Ø×• לי' ×Ø×‘× ×Ÿ ×œ×Ø×‘×™ אמי האי ×™×©×Ø××œ ×ž×•×ž×Ø הוא דקא חזו ליה דקאכיל × ×‘×™×œ×•×Ŗ ×•×˜×Ø×™×¤×•×Ŗ ××ž×Ø להו אימא ×œ×Ŗ×™××‘×•×Ÿ הוא דקאכיל ××ž×Ø×• ליה והא זמנין דאיכא היתירא ואיהורא קמיה ושביק היתירא ואכיל איהורא ××ž×Ø ליה זיל לא קא שבקי לי ×“××¤×Ø×§×™× ×š"