פשיטא שלא צריך לקיים מצוות....
הרצי"ה מתבטא על האפיקורס י.ח. ברנר וז"ל: (מתוך התורה הגואלת / חלק א / שנת התשל"ח / פר' בחוקותי): "...השלישי, ברנר . היה בעל כישרון, והיה זמן , שתפס מקום גדול בספרות. ענינו היה כפירה , אבל לא סתם, אלא מתוך האמת שלו, עפרא לפומיה, כפר וביזה כל קדוש בישראל, עד ש"אחד העם" כבר לא היה יכול לסבול יותר, תארו לכם ! והוא הפסיק את התמיכה, שהיתה באה מאודיסה ל"הפועל הצעיר". כל זה נבע מתוך תכונת האמת הפנימית שלו, ומתוך כך, היה מלא שנאה לשם שמים , לתורה, לרבנות, ולרבנים. אחר כך חל, באיזה מידה, בנסתר שלו, מפנה של תשובה ...
כשמתוך "אמת פנימית" מגיעים לכפירה בעיקר...ולשנאה לתורה לרבנים ולרבנות שכל כולה כמובן "לשם שמים"...וכמובן שאחרי כל הכפירה מדובר בבעל תשובה (שרק רואה "נסתרות" כהרצי"ה יכול לשים לב ל"למפנה של תשובה" שחל אצלו בנסתר...)מה הפלא ששמירת מצוות הופכת לדבר מיותר שאפשר גם בלעדיו
ואם תאמר רצי"ה מצינו, ראי"ה מנין? תנו "רבנן" ב"שמונה קבצים" (קובץ א' אות תשס"ה) לראי"ה קוק: "לפעמים ימצא כופר, שיש לו אמונה חזקה, פנימית, מאירה, נובעת ממקור הקדושה העליונה, יותר מאלפי מאמינים קטני אמנה. דבר זה נוהג באישים פרטיים וכן בדורות, ועל כולם נאמר צדיק באמונתו יחיה"...
אם גם הכופר הוא בעל אמונה חזקה ופנימית שנאמר עליו "צדיק באמונתו יחיה" פשיטא שגם מי שאינו מקיים מצוות אבל נשמתו מחוברת ל"כלל ישראל" (כפי הפירושים שבדה מלבו הראי"ה קוק למונח זה היפך לגמרי מקבלת חז"ל ורז"ל) הוא צדיק מושלם במדרגה היותר נוראה...
בברכה, יואל.