שליחת תגובה להודעה בפורום

שאינם מכירים בצורה מדוייקת את אישיותו של הר' קוק ואינם רואים פסול בהחשבתו כאישיות תורנית לכל דבר (ולכן אין מצידם גם שום פסול לדון בדבריו וכד'). אצל המחבר שציינת גם היתה קרבה לר' קוק מצד קשרו של אביו עם הראי"ה כך שהכבוד ניתן להסבר גם מעבר לטעות בהכרתו כדבעי.

גם לגבי שאלתך השניה- ישיבתו של הראי"ה קוק עד לזמן שהרצי"ה הצליח להבריח ממנה את כל הבחורים הכשרוניים (שבנוכחותם בישיבה היה חשש גדול של עמידה על דעותיו הכוזבות,בורותו וחוסר התאמתו המוחלט לשמש בתפקיד ראש ישיבה כשהוא בעצמו כתלמיד לא הצליח להחזיק מעמד בשום ישיבה יותר מזמן קצר בלבד) ולהחליפם בבוגרי ישיבות בנ"ע שרק הם יהפכוהו לגדול הדור אחרי שישמעו ממנו שיעורים בפילוסופיה (עטופים במסוה של לימוד "הכוזרי") היתה ישיבה במתכונת ישיבתית רגילה לכל דבר ולכן בלא היכרות אישית עם הראי"ה קוק עצמו דעותיו ומעשיו אין זה מן התימה שרב ליטאי ידוע שקל לשמש בה כר"מ ואין לדעתי ראיה בכך לפסול את הלימוד בדבריו (מה גם שהרי לא הוציא לפועל את הרעיון ואולי אכן טרח לבדוק יותר לעומק ואז עזב רעיון זה.).

בברכה, יואל.