לגבי לימוד חסידות...
אכן יש כאן שלשה דברים שונים שצריך להפריד ביניהם. החסידות היתה דרך מיוחדת בעבודת ה' כפי אשר ראה צורך בעבודה זו הבעש"ט הקדוש תלמידיו ותלמידיהם. במהלך קיומה ופעילותה של דרך זו התגלתה גם תורתם של הקדושים אשר הלכו בה אשר היא ככל דברי תורה, נצחית
ולא משתנה. תורתם ועבודתם הביאה גם ליסודם של מנהגים שונים חלקם מנהגים שנתפשטו אצל כל או רוב החסידים וחלקם אופיניים ויחודיים לקהילות מסוימות בלבד. מתוך השלושה מה שהיה כהוראת שעה לתקופה המדוברת בציטוטים שהבאתי הוא רק העבודה המיוחדת של אותם דורות. דברי התורה שבכתב ושבע"פ ודאי ניתנים ללימוד (אם כי חלק לא מבוטל מהם מצריך זהירות באשר ללימודם מחמת זיקתו המובהקת לחלקי הסוד של התורה ככל אשר הורונו רבותינו לאורך הדורות באשר ללימוד חלק זה של התורה), וכן רבים מן המנהגים שיסדו גדולי עולם אלה בשעתו וקבלום עליהם תלמידיהם וצאצאיהם הם ככל מנהגי ישראל הקדושים ואין לזלזל בהם כלל.
מה שברור הוא כי אין שום ענין כיום לעשות מאנשים "חסידים" או לראות בהצטרפות לחסידות מסויימת "חיוב" וכד' כמו שמדברים הרבה עמי ארצות בלבוש חסידי בעיקר משתי הכתות הידועות אשר האחת התדרדרה עד כדי בדית משיח תוך התעלמות מוחלטת מדברי "משיחם" עצמו הסותרת את משיחיותו והשניה הפכה את "רבם" (אשר המתבונן יראה כי באמת כל קבוצה שם היא ה"רבי" של עצמה) לגדול יותר מכל רבותיו ורבותיהם עד משה רבנו ע"ה,וכבר קבעו חז"ל "ולא עם הארץ חסיד" והזהירו להתרחק משכמותם ולא לדור בשכנותם באשר הקלקולים הנובעים מחברתם ומההתקרבות להם וכל שכן מההליכה בדרכם הנלוזה הם מהחמורים ונוגעים ליסודות התורה (וגם בתוך קהילות החסידים הרבות בימינו הי"ו הם מורחקים ומנודים באשר גלוי וידוע כי לא מייצגים שום דרך ולא ממשיכים שום דרך אלא משנים ומסלפים הורסים וסותרים וגורמים נזק בלתי הפיך ליהודים תמימים המבקשים להתקרב לקב"ה ונופלים ברשתם בשלבי ההתקרבות הראשונים כשאין בהם עוד דעת להבחין בין בן תורה לעם הארץ. הקב"ה יצילם מידם ויגאלנו במהרה אכי"ר.
בברכה, יואל.