שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: איך אוכל לדעת מה מזוייף? אמנם השאלה הופנתה ליואל,אך בגלל שהופיעה בפורום ארשה לעצמי להביע את דעתי.על פי רוב,כאשר לאדם חשוב שתתפרסם דעתו,הוא דואג לפרסמה בכתביו המוסמכים.ישנם ספרים אשר יצאו על ידי המחבר או תלמידיו הקרובים ומהם נשמעים בנחת דברי חכמים.אם אגרת אינה ממקור מוסמך,התיחס אליה בחשדנות.לדוגמא:פולמוס גדול התנהל בשאלת אותנטיות אגרותיו של הרמב"ם(כאשר הגר"י קפאח הטיל ספק ברבות מהן).על כן,עולם הישיבות, בדינמיקה הפנימית הבריאה המצויה בו,בחר לקבל את דברי האגרות תוך הפעלת בקורת,האם הן סבירות ומתישבות עם דבריו המוסמכים של הרמב"ם.(באותה מידה, היום ברור שנושא גניזת חרסון הנוגעת לראשית החסידות חסר משמעות ואכמ"ל).הנושאים העומדים להתברר מפורטים בספרים המוכרים.בעיית זיופים מצויה בעיקר בספרי מאספים ומקבצים,אשר חלקם דומים למקמץ של מסכת כתובות וד"ל.לא בונים דעת אמת על אגרת זו או אחרת.בונים אותה על תכנים אמתיים.על כן תשקיע מרצך בלימוד מעמיק ותגבש את דיעותיך.עם הזמן מפתחים חוש לזיהוי זיופים.רמ"מ מקאצק אמר שאת הכל אפשר לזייף מלבד האמת.חונן הדעת נתן מקום להבדיל בין כתב פלסתר מוטה ומגמתי להבאת דברים כהוויתם.מדד אפשרי:האם מובאים בקובץ גם דברים שאינם בדיוק לרוח המאסף?קבציה ביוגרפיים של חסידי ברסלב מהדורות הראשונים ניכרים כאמתיים,בגלל שהעדיפו להביא דברים כהוויתם ולא להיות 'מחנכים'.כך ניכר לכל קורא בקבציו המגוונים של הרמ"צ נריה זצ"ל.לעומת זאת,כאשר דבריו של החת"ס מושמטים במהדורה מאוחרת כי אינם לרוחו של המלבה"ד,זו טיפשות,גסות רוח והעמדת עצמו מעל החת"ס ושוב ד"ל.לסיכום,אין נוסחה פשוטה לזהוי זיופים,ועל כן דעת אמת באה רק מתוך בירור מעמיק שאדם מבצע.בברכת 'בצלח רכב על דבר אמת'!