עוד בנושא זה כולל סיפור מזעזע
בעל האכסניה שלא היה מודע לכך, סבר כי הרב קם ברגע זה משנת הלילה ומתחיל לקדש ולאכול מבלי שהתפלל ולשמוע קריאת התורה. הוא התחיל להטיח ברב דברי ביקורת קשים על "חטאו" הנוגד את ההלכה בלא להתחשב בגדלותו התורנית המפורסמת של הרב. המקורבים שחרדו לשמע הדברים הופתעו לראות כי על פניו של הרב מתפשטת הבעה של קורת רוח.
לשאלתם השיב להם החת"ם סופר כי לנוכח התפשטות דעות ותנועות זרות לרוח היהדות כגון הרפורמה, חשש פן המון העם המורגל לכבד רבנים, ינטשו את היהדות הנאמנה וילכו שולל אחרי הדעות הכוזבות שיוצגו לפניהם ע"י המתהדרים המזוייפים באיצטלת רבנן ואחרי "תארי הכבוד" הרבניים מבתי "המדרש" השקריים בהם למדו. לכן כאשר הוא רואה כי יש יהודים אשר תורת ישראל וההלכה המקוריים הם נר לרגליהם "ולא עושים חשבון" לשום "מחדש" יהא מי שיהיה, הוא רגוע יותר שישארו יהודים שימשיכו את דרך ישראל סבא המקורית.
לפני כמה שנים ארע מקרה מזעזע בירושלים כאשר התברר שמספר נשים תמימות שביקשו להיוושע מצרותיהן פנו (בלי כל קשר אחת לשניה) ל"באבא" מזוייף ומתחזה אשר ניצל אותן למטרותיו הבלתי מוסריות. המקרים הנ"ל הובאו בפני בתי דין רבניים אשר אחר חקירה ודרישה נאלצו לקבוע כי על נשים אלה לקבל גט כי נאסרו עקב כך לבעליהן.
הדיינים פנו לרב המקובל יעקב הלל שליט"א ראש מוסדות "אהבת שלום" שיפעל בנושא שכן מפורסם הוא ב"טיפולו" בבאבות מתחזים ובגילוי פרצופם האמיתי.
הרב הלל כינס את כל תלמידי מוסדותיו וסיפר להם על המקרה בהוסיפו כי לשאלת הדיינים לנשים מדוע הסכימו לדבריו של הנבל המתחזה השיבו כי כשראה את היסוסיהן, הוא הביא להם הסברים ונימוקים "משכנעים" בסגנון תורני וקבלי כגון "באופן זה הוא מוציא מהן ניצוצות קדושה או ניצוצות טומאה שיש בהן" וכיוצא בזה. וכשחקרו הדיינים את הנשים ושאלו והלא זה איסור אשת איש הידוע לכל, השיבו הנשים "אבל רב אמר זאת וחשבנו שהוא יודע מה שהוא אומר ושצריך לשמוע לו".
הרב הלל ביקש מכל הנוכחים באסיפה שכינס להעביר את המסר הבא בין כל הקרובים והידידים: "יהא מי שיהא ואפילו רב גדול ידוע ומפורסם כת"ח וצדיק גדול, אם אומר לך לעשות מעשה אשר ידוע לכל יהודי כי הוא אסור מן התורה, אסור כלל לשמוע לו ויש לשמור ממנו מרחק!".
בן משפחתי שהיה מלומדי הכולל "אהבת שלום" סיפר לי כל זאת וכשהשתתפתי בחוג לשמירת הלשון שאורגן לנשות שכונתי החלטתי לספר על כך למשתתפות. לפליאתי הרבה היו מספר נשים פשוטות ותמימות שהזדעקו: "אבל אם רב אומר צריך לשמוע לו!". ניסיתי בכל מיני אמצעי שכנוע להסביר להן כי אין זה רב אמיתי אם הוא טוען דברים בניגוד לתורה. ואפילו חזרתי על מליצתו של מרצה ידוע שבעניין שמיעה לרב – "לא המעיל מועיל, ולא הכובע קובע ואל תסתכל בזקנקן אלא במה שיש בו!" אך יצאתי מן השיעור בהרגשה כבדה שלא כולן קלטו את המסר.
הבאתי סיפור זה כאן כדי להדגים כיצד עלינו להתייחס ל"רבנים" אשר לאחר אלפי שנות יהדות עקבית מביאים לנו חידושים (ללא מקור) שלא רק שלא ידעו אבותינו אלא גם נוגדים באופן מפורש למה שידוע לנו שזו דעת תורה מדורי דורות – פשוט לשמור מהם מרחק וכן מדעותיהם.