יואל אלחנן
8/4/201118:07
שלום טל היקר...
להלן תשובות לשאלותיך:
1. כשאנחנו כותבים דעת תורה הכוונה שלנו היא לשני תנאים: א.דעת המבוססת על דברי רבותינו לאורך הדורות כולם החל ממשה רבנו ועד גדולי זמננו ללא כל הבדל של מוצא גיאוגרפי כזה או אחר אשר אינו רלבנטי כלל כאשר מדברים על דעת תורה.
ב. דעת שאין בה שמץ של נגיעה אישית כלפי הנושא הנידון וגם כאן למוצא גיאוגרפי כזה או אחר אין שום רלבנטיות. ולכן, תןכל לראות גם בשני חלקי ספרנו דעתם של גדולי תורה ספרדים ואשכנזים, חסידים וליטאים ללא כל הבדל כלל.
2.היחס לר' קוק כאל תלמיד חכם אינו סותר כלל את ההאשמות החמורות שהואשם בהן ע"י גדולי ישראל. מובא במדרש (ויק"ר פ"א ט"ו) ש"כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבילה טובה הימנו" הרי לך שגם אחרי שמצד מעשיו "נבילה טובה הימנו" מכנים אותו תלמיד חכם. אף אחד לא חולק על היותו של הר' קוק ת"ח אלא אדרבה עוהדת היותו ת"ח מוסיפה חומרה רבה לכל ההאשמות החמורות שהואשם בהן ע"י גדולי דורו ואשר הוכפלו ושולשו בעשרות השנים מאז פטירתו שרואים כיצד נראים הפירות של דיעותיו הכוזבות.
ומה שיש הבדל בין חלק א' של הספר לחלק ב' הוא מפני שתי סבות: א. בגלל שבחלק א' רצינו לקצר עד כמה שאפשר ולעדן את הדברים עד כמה שאפשר. ב.בגלל שמאז שיצא חלק א' עד שיצא חלק ב' נוספו ידיעות רבות בסוגיית הר' קוק שהגיעו אלינו מאנשים שקראו את חלק א' ומהעמקתנו בנושא בעקבות שאלות שהגיעו אלינו בנושא זה וודאי שהיכא שנראית לקורא סתירה בנושא היחס לר' קוק בין חלק א' לחלק ב' "הלכה כבתראי" והיחס שבחלק ב' הוא הנכון יותר (ובעז"ה בחלק ג' יורחב הנושא עוד יותר אם יזכנו ה' ויעזרנו על דבר כבוד שמו הגדול).
3.לגבי גדולי תורה ספרדים: יציאתו הראשונה לאור של הספר היתה בזכות ראש ישיבה ספרדי הרב דניאל זר שליט"א שאמר לתלמידו (שהסכים לממן את כל הוצאות ההדפסה אך חזר בו מפחד שאולי יש כאן "קיצוניות") תוציא את הספר לאור מיד!!וביום שבקרנו אצלו כבר בקש חומר מהארכיון שלנו והשתמש בו למחרת בשיעורו השבועי. אחריו קבל את הספר הגאון רבי בן ציון מוצפי שאמר כשסופר לו על הספר: "סוף סוף" ואח"כ כשנפגשנו עמו להתיעץ בנוגע לדברים הקשורים לחלק ב' ולהפצת הספר חזק את ידינו להמשיך במלאכה והתעניין בדבר ההתקדמות לקראת הדפסת החלק השני. ובקיץ תשס"ח קצת אחרי שיצא לאור החלק השני בקש יהודי יקר משכונת הר נוף לעשות מכירה מרוכזת של הספר בבית המדרש יחוה דעת בראשות הגאון רבי דוד יוסף שליט"א (בנו של הגר"ע יוסף שליט"א) נכנס לבקש את רשותו לכך ואמר לו הגר"ד כי רוצה להפגש עמנו ובפגישה אמר שהוא בעצמו נתן לאנשים את הספר כדי שידעו את האמת (ורק העיר שלדעתו כדאי לתת הספר לסופר מקצועי יותר כדי לעדן את ההתנסחות מבלי לגרוע מתוכן הספר מאומה) ואישר למכור הספר לאברכים בבית מדרשו.ופעם באו שני אנשים למפיץ הספר בטרוניא על שעוסק בהפצתו ושאל אותם מי הוא רבם? ואמרו לו "הרב מרדכי אליהו" ומיד כתב מכתב לרב מרדכי אליהו שמכיר את המחבר ושכל כוונתו לשם שמים ואם יש לו מה להעיר על תוכן הספר ישמח לשמוע ונתן בידם ומאז לא הופיעו אצלו שוב ואעפ"י כן לבו נקפו אולי יש ממש בדבריהם עד שהחליט לשאול את רבו הרב יעקב ישראל לוגסי שליט"א ואמר לו:המשך ואל תירא!!
והדברים המובאים בדת הציונות הם בנושאים השקפתיים שורשיים ביהדות אשר אין בהם שום הבדל כהוא זה בין אשכנזים לספרדים וכד'.
בברכה, יואל.