לא הבנתי מדוע יש לפלפל
אחאב היה מלך לכל דבר וענין וההתייחסות אליו היא של מלך:
א. סנהדרין (במשנה) צ ע"א: שלשה מלכים: ירבעם, אחאב, ומנשה.
ב. זבחים קב ע"א: אמר רבי ינאי: לעולם תהא אימת מלכות עליך... רבי יוחנן אמר, מהכא (מלכים א י"ח, מ"ו) ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב. וכן מבואר במפרשים בנביא (כולם!) שעשה זאת מפאת כבוד מלכות. ומהרש"א-ז"ל כתב בח"א על הגמרא שם בתוך דבריו: "והענין (מדוע רץ אליהו), שראוי לחלוק כבוד אפי' למלכים הקדמונים הרשעים כאלו שזכר וכדאמרינן בפ' הרואה דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא והמזלזל בכבודם כאילו פוגע בכבוד המקום". (והאמת הרלב"ג לא כתב כן אלא דקדק שרק כאן חלק אליהו כבוד כיון שעתה אחאב היה בעל-תשובה וכו' ע"ש דבריו. אבל גם ממנו מובן שאין הכונה שלא היה מלך אלא כיון שהיה מלך רשע עד אותה שעה לא חלק לו אליהו כבוד כלל).
ג. הרמב"ם לא דעת יחידאה גם הסמ"ג (עשין סימן קיד-קטו) סובר כמותו שאחאב מלך הוא. וכן מסגנון הרד"ק בפירושו למלכים משמע שסובר שאחאב מלך הוא.
אבל האמת שכל זה מיותר, כי כבר במשנה עצמה מנוי בין המלכים.
ד. השאלה ע"י מי הומלך אינה רלוונטית כלל כי עצם ההשוואה -שעושה הציונות הדתית- מגוחכת לגמרי מעצם העובדה שאותם "מנהיגי" הערב-רב ביחס לאחאב, ולו משום העובדה הפשוטה שהם אתיאיסטים גמורים ואילו אחאב לא היה אתיאיסט אלא עובד ע"ז (ספר העיקרים מאמר ראשון פי"ד) וממילא אין שום מעלה מלבד הכבוד שהם חלקו לעצמם בהשלטת עצמם על מדינתם. והם עתידים להאבד כליל לעומת זאת אחאב מלך ישראל עתיד בסוף להגיע לעולם הבא (רצוי לעיין בבן-יהוידע על המשנה דברים מתוקים מדבש ובעיקר בקטע בד"ה ועתה המעיין, מה שכתב על ת"ח מבגדד בזמן הבן-איש-חי שהיה גלגול חלק מנפש אחאב המלך) והדברים פשוטים שלא שייך להשוות בינם לבינו, ורק "תלמידי החכמים" מבית מדרשה של הציונות-הדתית מנסים להשוות את הערב-רב למלכי ישראל בכל מחיר.
ה. לסיום, נותן טעם לשבח: רבנו האריז"ל כאשר מזכיר את אחאב כמעט תמיד מדגיש "אחאב המלך".
בברכה,