שליחת תגובה להודעה בפורום

בעז"ה

הספר אינו תחת ידי, אך במקור אליו הפנית אין התייחסות ישירה לאחאב. האם כוונתך למימרא הבאה?

"מלך ישראל ומלך יהודה שניהן שוין לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה ומה טעמא ומלך ישראל ומלך יהודה וגו' בגורן כבגורן אמר רבי יוסי בי רבי בון ובלחוד עד דיהוא בן נמשי ומה טעם בני רביעים ישבו לך עד כסא ישראל מיכן ואילך בליסטייא היו נוטלין אותה".

ממקור זה באמת מובן שאחאב הוא מלך לגיטימי ויש לו דין מלך, אך לא מפורש כאן שהומלך עפ"י נביא.

כמובן, ניתן ללמוד את הירושלמי לאור הרמב"ם, אך יש בכך משום הנחת המבוקש:

1. הנחה - מלך הוא לגיטימי רק אם הוא הומלך עפ"י נביא.

2. הירושלמי אומר כי אחאב הוא מלך כשר.

3. מסקנה - אחאב הומלך עפ"י נביא.

זהו טיעון מעגלי, לא ניתן לטעון כי הירושלמי הוא המקור לכך, לכאורה, שכן הבנת הירושלמי נשענת על ההנחה שהלכה כרמב"ם.

ישנן שיטות אחרות בראשונים ביחס למידת הלגיטימיות של מלך - בתוס' ובר"ן על מסכת סנהדרין, דף כ' עמ' ב (וכן בערוך לנר שם), ומאוחר יותר ברדב"ז על הלכות מלכים, פרק ג הלכה ח.

אם כוונתך למאמר אחר, אשמח להסבר.