שליחת תגובה להודעה בפורום

שהיו בו מספר שלבים שכולם יחד הפכו את הרצי"ה למנהיג הדומיננטי של הישיבה: שלב ראשון- הקמת המדינה בתש"ח גרמה לכך שבחורי ישיבות מאירופה שרצו לעלות לא"י לא הזדקקו עוד לסרטיפיקטים (אישורי עליה לא"י מהבריטים בתקופת שלטון המנדט) דבר שדלדל מאד את כמות מבקשי התורה הרציניים במרכז הרב. (כי בזמן המנדט רבים היו צריכים את סיועו של הר' קוק בשל קשריו עם הבריטים כדי לקבל סרטיפיקט וכשבאו ללמוד במרכז הרב הקל הדבר על אפשרותם לקבל סרטיפיקט) שלב שני- פטירת הרי"מ חרל"פ שדעותיו בענינים שונים שעלו אז על הפרק היו שונות לגמרי מדעותיו של הרצי"ה כמו למשל:גיוס בנות לשירות לאומי ולצבא, גיוס בני ישיבות לצבא וכד' שלב שלישי-דחיקת הר' יצחק אריאלי מהנהגת הישיבה שלב רביעי-מחד גיסא גיוס בוגרי בנ"ע (בעיקר בוגרי כפר הרא"ה) שחלק גדול מהם שוכנעו בעקשנות ע"י הרצי"ה ללמוד במרכז הרב.ומאידך גיסא הרחקת תלמידים שנטו להשקפת גדולי הדור באותה התקופה (ביניהם הגאון הגדול רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר זצוק"ל) כמדומני שנקודת השיא של מנהיגותו של הרצי"ה את מרכז הרב היה מלחמת ששת הימים והתפתחות תנועת גוש אמונים ע"י תלמידיו. בברכה, יואל.