הכל תלוי במחפש האמת
כאחד שגדל בצבור הזה אפשר להגיד בבטחון מלא שמי שמחפש את האמת לפעמים הלשון הזאת, הישירה ("דוגרי") והלעג וההבלטה של העדר ההשקפה היהודית האמיתית, הוא-הוא שיגרום להם לחזור בתשובה שלימה - ואני יודע זאת מעצמי... לעומתו, הרוצה לטמון ראשו באדמה -כמשל בת היענה- מחפש תירוצים מתירוצים שונים: לשון הרע, רכילות, הוצאת דיבה על ת"ח, שנאת חינם, מחלוקת שלא לשם שמים, 'אלו ואלו דברי אלקים חיים', 'העיקר שכולם מקיימים שו"ע' ולצערי המשפט האחרון רחוק מן האמת... לעומת זאת, לא זה המקום והזמן לפרט סגנונות של התבטאויות ששמעתי מפי רבנים, ראשי ישיבות וראשי אולפנות (לרבות בזמנים של סמוך ונראה ליום העצמאות וימי בין המיצרים בעיקר בשנים אחר "גירוש" גוש-קטיף) על הצבור החרדי בכלל ועל גדולי התורה בפרט והם-הם שגרמו לבדיקה הרבתי וב"ה התגלגל לידי ממש במקרה ספר דת הציונות כאשר מצאתי אותו... באשפה של אחד המקומות... ואסיים במעשה שארע לי: יצאתי לשידוך עם בחורה אחת שלומדת באולפנה מאד נחשבת בצבור החרד"ל וב"ה הכל התנהל טוב: היתה תקשורת טובה, היתה מציאת חן חיצונית, גם מבחינת הפרטים היבשים התאמנו. והנה בפגישה השלישית או רביעית דברנו על איזו הלכה ואמרתי לה: שבילקוט יוסף כתב ללמד זכות על הנוהגים כן. המשודכת השיבה לי על אתר: "אני לא מחזיקה מספר ילקוט יוסף כבעל סמכא!" שאלתי אותה מדוע? היא השיבה לי כלשון הזו: "מי שתומך במסירת שטחי אדמת הארץ לידי הערבים הוא לא רב בעיני" וכאשר אמרתי לה שהגר"ע יוסף הוא המקור לאותה הלכה בילקו"י, אמרה לי שהיא אכן התכוונה אליו. שאלתי אותה, כיצד היא מרשה לעצמה לדבר בעזות כזאת (לא מחזיקה!) על אחד מגדולי דורנו?! והיא השיבה: "אני עוד עדינה אם תשמע איך ראש האולפנה שלי מדבר...".