הסבר בדברי רבי חיים ויטאל
חבל שכבודו לא המשיך לצטט את המהרח"ו שם בהקדמה לספר עץ החיים שכתב:
"וכן בזהר פרשת וירא ד' קי"ז ע"א, וז"ל: אמר ר' יוסי כל דא אריכו זמנא יתיר מכמה דאוקמוה חבריא דאיהו יומא חד גלותא דכנסת ישראל ולא יתיר, דכתיב נתתני שוממה כל היום דוה."
ובזוהר פר' שמות: "דא"ר חייא לית שולטנו לאומין עלייהו דישראל אלא יומא חדא לחוד דהוא יומו של הקב"ה והוא אלף שנים הדא הוא דכתיב (איכה א) נתנני שוממה כל היום דוה, יומא חד לחוד ולא יתיר, א"ר יוסי אי יתיר ישתעבדון לא על פום גזרת מלכא הוא אלא על דלא בעיין למיהדר לקבליה וכתיב (דברים ל) והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה וגו' וכתיב (שם) אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגו'."
זאת אומרת שבאמת זמן הגלות היה צריך להיות על פי גזרת הקב"ה רק אלף שנה היינו האלף החמישי, אבל אם ישראל לא יעשו תשובה אחרי כן, אז גם באלף השישי יתארך הגלות. ותלוי בתשובה. וזה בדיוק מה שהמרח"ו כותב:
בספר "עץ הדעת טוב" למהרח"ו:
"...ויובן זה ממש בס' הזוהר כי נשבע הקב"ה להניח את ישראל בגלות יום אחד שלם והוא אלף החמישי שעליו נאמר "נתנני שוממה כל היום דוה" בסוד כי אלף שנים בעיניך וכו'...
והרי כתבנו בס' הזוהר כי נשבע הקב"ה להניחם אלף שנים בתשובה כמ"ש השבעתי אתכם וכו', יתורץ עם הנז' כי ביום החמישי היה השבועה, אבל באלף הששי תלוי בתשובה ובו יקוים "היום אם בקולו תשמעו" ולכן אמר להם הן עוד היום הששי גדול, ומיעוט תשובתכם נתארך לכם הגלות גם באלף ששי ולכן אתם הרועים השקו הצאן ולמדום דרכי התורה הנקראת מים חיים וע"י כן ישובו בתשובה שלימה...
...ומשיב להם הקב"ה הנקרא שומר וז"ש אמר שומר אל ישראל אתא בוקר יר' כבר עבר אלף החמישי שנשבעתי להניחכם בגלות הנקראת לילה, ואתא בוקר של אלף הששי שיכולין אתם ליגאל בו, אמנם שבועתי כבר עברה זמנה, ובעונותיכם שאינכם רוצים לשוב בתשובה גרמתם כי גם אלף הששי הנקרא בוקר, יען כי הוא זמן גאולתכם הפרת' גם אותי לגלות הנקראת לילה, וז"ש וגם לילה, ולכן דעו לכם כי (אז) [אם] לא תשובו בתשובה גמורה בלב ונפש כמ"ש פרשת נצבים "ושבת עד ה' אלקיך וכו' בכל לבבך וכו' אם יהיה נדחך וכו'" אפילו שתרבו תפלה אם תבעיון בצלותין ובתחנונין, בעיו ותרבו תפלות, אמנם לא אדרש לגאולתכם אמנם אם תשובו באמת אז אתיו מן הגלות ואקבץ קץ גליותכם ובואו ציון ברינה."