כן
לאדינו זה עיוות של ספרדית וקצת ערבית. לאדינו דברו אך ורק יהודים למרות שמסתמא היו גוים שידעו לאדינו בעיקר סוחרים או שותפים עם יהודים.
לאדינו היתה גם השפה שאפילו למדו בה תורה, דוגמת ספר "ילקוט מעם לועז" המפורסם, שבמקורו חובר בלאדינו וכן ספרי תפלות לנשים שחיברו גדולי ישראל ביניהם רבנו חיים פלאג'י זצוק"ל בלאדינו, ובעבר ראיתי סריקת סידור מן המאה ה14 לספה"נ כולו בלאדינו ונועד לנשים. ועד היום בסידורי "תפלת החודש" הישנים יחסית אפשר לראות שנשאר מתחת לקטעי ההגדה של פסח תרגום ללאדינו. וחבר אמר לי שראה פעם הלכות יסודי התורה לרמב"ם בלאדינו עם פירוש (מיוסד על הכסף משנה ועוד).
ואגב, ה"ערבית" שיהודי מרוקו מדברים ביניהם אינה ערבית של הגוים אלא סגנון מיוחד שיהודי מרוקו המציאו למען לא ידברו בלשון הערבית ממש.
ברם, היחס ללאדינו לא היה כיחס של לשון קדושה כי סוף כל סוף זה עיוות מלשון העמים ובספר שבחי האריז"ל או מאחד מתלמידיו זכרוני שראיתי כתוב על אֵם האריז"ל שדברה לאדינו בשבת האריז"ל היה משיב לה בעדינות "אמא שבת היום" והיה משיב לה רק בלשון הקודש ביום שבת קודש.