בשעה שאתה מפרסם דעת צדיקים...
אתה חייב לתת דעתך על הגמ' במסכת עירובין (דף יג עמוד א): "בני, הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת או מייתר אות אחת - נמצאת מחריב את כל העולם כולו."
דעת מרן המהרי"ח זוננפלד זצ"ל הוא בדיוק הפוך ממה שתלית בדעתו.
מי שמעוניין ברצינות בדעתו יוכל לקבל ממני סריקה של כמה דפים מתוך הספר 'מרא דארעא ישראל' .
הגה"ק מסטמאר זי"ע הקדיש לשאלה זו קונטרס שלם 'מאמר לשון הקודש' (חלק ג בויואל משה).
יש בידי כמו כן קונטרס מיוחד בענין זה: 'טוהר הלשון' שחובר ע"י הרב שמואל רוטשילד בשנת תשס"ח.
כולם דנו בשאלה זו מכמה פנים.
א. השימוש בלשון הקדש בזמנינו ושלא לדברי קדושה.
ב. העברית; סילוף מושגים.וראה רשימה חלקית ביותר בפרק ט כאן.
ג. ערכה הרב של האידיש או של הלאדינו וכדוגמתם.
אבל הבה ולא נהיה צדיקים יותר מגדולי הדור שגם אם העברית היא למורת רוחם והשתדלו עד כמה שניתן שבעדתם ידברו ויחנכו באידיש עדיין החליטו לנהוג בהמון העם לפי הכלל כי אי אפשר להעמיד הדת על תלה (שו"ע חו"מ סימן יז סעיף ג).