נתי
6/18/201116:04
פשט ברמב"ן
כידוע שבלימוד המפרשים העיקר הוא תוכן הדברים ולא תלות מילולית במילה כלשהי ועל כן העמדת לשון כיבוש שנקט הרמב"ן ככוונה למלחמה אינה תואמת את תוכן דבריו להלן הנימוקים:
א. הרמב"ן בסוף דבריו נשאר בספק אם צריך למלחמה שאלה באורים ותומים
ב. הרמב"ן קורא לכיבוש גם במצב שהארץ פנוייה מעמים - איזה מלחמה נצרכת במצב כזה?
ג. אם הרמב"ן באמת מתכוון למלחמה אם כן קשה עליו מהגמ' של 3 השבועות והיה עליו להזכיר קושיא זו ולתרץ אותה.
על כרחך לא יתכן שהרמב"ן התכוון בכיבוש למלחמה אלא כנראה להתיישבות בעלמא.
נ.ב גם אם נניח שהרמב"ן התכוון למלחמה אז הוא היה היחידי שסובר כך ולכן גם אז לא היתה הלכה כמותו
א. הרמב"ן בסוף דבריו נשאר בספק אם צריך למלחמה שאלה באורים ותומים
ב. הרמב"ן קורא לכיבוש גם במצב שהארץ פנוייה מעמים - איזה מלחמה נצרכת במצב כזה?
ג. אם הרמב"ן באמת מתכוון למלחמה אם כן קשה עליו מהגמ' של 3 השבועות והיה עליו להזכיר קושיא זו ולתרץ אותה.
על כרחך לא יתכן שהרמב"ן התכוון בכיבוש למלחמה אלא כנראה להתיישבות בעלמא.
נ.ב גם אם נניח שהרמב"ן התכוון למלחמה אז הוא היה היחידי שסובר כך ולכן גם אז לא היתה הלכה כמותו