מלחמה בזמן השופטים והמלכים לעומת זמננו..
ראשית, בשום מקום בדברינו לא כתבנו שהיציאה למלחמה היא על פי נביא. היציאה למלחמה היא ע"פ המלך ולדעת הרמב"ם כשמדובר במלחמת הרשות צריך המלך גם את אישור הסנהדרין. וכמובן שכל זה הוא מזמן שהומלך על ישראל מלך. לפני כן כמו שכותב הנצי"ב מוולאז'ין בפירושו על השאילתות "העמק שאלה" (פר' ואתחנן שאילתא קמ"ב) היתה הנהגת הכלל ע"י היאספות השבטים למצפה או לשילה והחלטות אסיפות אלה היו מקבילות להחלטת המלך אח"כ בזמן שהיתה מלכות. עכ"פ הן בתקופת השופטים והן בתקופת המלכים היה מבנה מסודר של כלל ישראל והיו כל הכלים הנדרשים לעצם המלחמה כמו: כהן משוח מלחמה, אורים ותומים, ארון ה' וכו'. והאנשים שעמדו אז בראש העם עשו דבריהם עפ"י ה' ולמען ה' ועמו ישראל והיו יראי ה' באופן שכל פעולה שלהם נעשתה מתוך דאגת אמת לכלל ישראל ולכל יחיד ויחיד. מה שא"כ משבטלה המלכות ויצאנו לגלות אין שום גורם שיש לו הסמכות לקחת אחריות על נפשות ישראל ולהוציאם למלחמה וכן אין רשות כלל למרוד באומות או לצאת כנגד גזירת הגלות אלא לחכות בסבלנות למשיח צדקנו שילחם מלחמות ה' ויחזיר המלכות לישראל.
ומה שבאה חבורת הליסטים (כך מכנה רש"י הראשון בתורה את כל מי שכופר בעובדה שארץ ישראל היא של הקב"ה) המכונה "מדינת ישראל" וטוענת שלהם הארץ הוא חוכא ואיטלולא שאין כדוגמתו שהכופר במציאות הבורא יטען שארץ ה' היא ארצו שלו ולכן כל הגויים גם לועגים למו בטענת "ליסטים אתם" ומכנים אותם בצדק בכינוי הלא מוסרי "כובשים" ומהיכי תיתי להשוות ליסטים כופרים אשר גרועים מהשפלים שבגויים לשופטי ישראל ולמלכי ישראל ולשאול "מה נשתנה זמננו מזמנם"??!!.
ולגבי קושייתך על דעת מרן הגרא"מ שך שעבור מיעוט שפיכות דמים צריך להחזיר שטחים. ראשית אין זו דעת מרן הגרא"מ שך אלא דעת כל גדולי ישראל ומאז ומעולם שישוב א"י אינו דוחה אפילו נפש אחת מישראל והיה פשוט זה לכל בר בי רב דחד יומא עד שבאו רבני המזרחי והציגו את תורת ז'בוטינסקי וטרומפלדור (שמדאורייתא אסור להם לדור כלל בא"י) כתורת משה שניתנה מפי הגבורה עפ"ל. וודאי שאין לכך קשר עם העובדה שהמדינה היא חילונית ואין לה סייעתא דשמיא דהיכן שמענו שעל סמך תקוה לסייעתא דשמייא נסכן חיי יהודים ונכניסם למלחמה?? וודאי שגם השבועות אוסרות כל התגרות באומות וכל שכן התגרות מלחמה
אך גם בלי השבועות חיי יהודי אחד יקרים יותר מכל הישג מלחמתי כזה או אחר.
ומה שכתבת לגבי המחלוקת של גדולי ישראל עם מרן האדמו"ר מסאטמאר אין זה נכון כלל. דלכו"ע הקמת המדינה היתה באיסור ובהעברה על השבועות הן מטעם שהסכמת חלק מהאומות באו"ם אינה כלום אם יש התנגדות של אומות אחרות וכל שכן אם ההתנגדות היא של האומות כאן בארץ וסביב לה והן מטעם שהאו"ם לא הסכים כלל להכרזה החד צדדית של בן גוריון אלא החליט על שליחת משלחת לאיזור עם סיום המנדט הבריטי שתקבע כיצד תחולק הארץ בין היהודים לערבים אבל בן גוריון וחבריו לא חיכו כלל לאותה משלחת. מה שחלקו חלק מגדולי ישראל על האדמו"ר מסאטמאר הוא רק לגבי העובדה שלדעתם השתתפות החרדים בבחירות וב"בית הכסא" אחרי שכבר עברו הציונים על השבועות בעצם הקמת המדינה אין בה משום עבירה בפנ"ע על השבועות מה שא"כ לדעת מרן האדמו"ר מסאטמאר יש גם בכך איסור העברה על השבועות.
בברכה, יואל.