מעשה במזוודה...
מעשה ביהודי שהכרטיסן הגוי נקרה לו בדיוק בשעה שעמד בתפלת שמונה עשרה.
הכרטיסן דורש 'בילט' [כרטיס בלע"ז] והיהודי ממלמל 'סלח לנו'.הגוי צועק 'בילט' והוא ממלמל לעומתו 'ראה נא בענינו' [המקורות לא גילו לנו מה הסיבה שפתאום עמד לו היהודי להתפלל...] הגוי הטרדן מגביר את קולו 'בילט!!' והיהודי שלנו עונה לעומתו 'ולמלשינים אל תהי תקוה'.
פקע סבלנותו של הכרטיסן עד שהזהירו 'שמע יהודי,אם אינך מציג תכומ"י את הכרטיס,אני מעיף את המזוודה שלך!' והיהודי ממשיך לו בשלוות נפש 'על הצדיקים ועל החסידים'..
הסמיך הכרטיסן מעשה לאזהרה וזרק את המזוודה דרך החלון.
גמר היהודי את תפלתו,פסע שלש פסיעות כהלכה,והפטיר 'מה איכפת לי..המזוודה אינה שלי'..
כך אמר רבינו החפץ חיים זי"ע כלפי המפשרים בתורה כאילו לטובתה...
"התורה צווחת ככרוכיא שאין רצונה בפשרות 'אם ה' האלקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו'.
מלה"ד לאחד שלקח סחורה מהחנות והשליך אל הנהר.ספק הדבר אם נשתגע אם לא.אבל דבר אחד ברור! הסחורה אינה שלו!"
(ח"ח עה"ת).