שליחת תגובה להודעה בפורום

הקדמה:

אין זה סוד, כי בנוגע לשאלה ההשקפתית האם עלינו לשמוח על הקמת המדינה, ניתן להבחין בחלוקה ברורה בין אלו שעברו את השואה ובין אלו שלא עברו. אלו שראו את הרדיפות הנוראות וההשפלה של עם ישראל באירופה, מתקשים מאד שלא לשמוח למראה חירותו של עם ישראל בארצו. למרות שהם כואבים מאד את פריקת העול הציונית, הם טוענים כי "מברכים על הטובה מעין הרעה", עלינו לשמוח על ההצלה הגשמית למרות האבל הנורא על הצרות הרוחניות. אלו, מאשימים את מי שלא ראה את השואה, ומתמקד רק בהדרדרות הנוראה ברוחניות, כי הוא מתעלם מחסד השם שהניח לנו לשבת בשלווה בארץ ישראל [וגם באמריקה].

מי צודק ? קשה לדעת. האם דור ניצולי השואה הוא המשוחד, או שאלו שנולדו לתוך השפע הגשמי הוא הטועה.

ועכשיו, לשאלה הישירה: להשקפה החרדית יש מעלות עצומות שאין להם ערך והשוואה בכלל עם ההשקפה [אם בכלל אפשר לכנות כך את אוסף הדעות שלהם] הד"ל. אך, אין להכחיש, כי צורת החיים החרדית כיום, המבוססת על הליכה אחר העדר, גורמת לחוסר העמקה ביסודות האמונה, [תעצור עשרה חרדים בכל מקום שתרצה ותשאל אותם "מנין לכם שהיה מעמד הר סיני"], התרגלות להיות "נוטלים" [אני אחיה באיזו רמת חיים שאני רוצה והיהודים העשירים באמריקה יממנו אותי], זניחת התורה שבכתב [לא רק נ"ך אלא גם חומש], ועוד.

האם פסילתך המוחלטת של הציבור הד"ל, אינה נובעת ממה שאתה בעצמך עברת את 'השואה' הזאת, ועל כן אינך רואה באור הנכון את החסרונות שישנם בחברה החרדית של היום ?