על 'טענות' הצה"ד..וסיפור בצידה
א. "אנחנו" דהיינו המון העם לא אומרים מאומה. מי שקובע אצלינו הם גדולי התורה והיראה אשר אם תקח את כל רבני המזרחי ותצרור אותם יחד,למגדול ועד לקטן שבהם, לא יגיעו לקרסולי אחד מהם.
ב. אכן כתוב (במלאכי פרק ג טו) כי באחרית הימים הזדים יהיו הבונים, "ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עושי רשעה" עכשיו שנתקיים הסיפא של הפסוק 'גם נבנו עושי רשעה' האם שומה עלינו לקיים גם את הרישא 'ועתה אנחנו מאשרים זדים' ?
ג. בביאת משיח צדקינו בב"א יהיה יותר טוב מהגלות.כיום אנו עדיין בגלות הכי קשה; גלות תחת הערב רב.
ד. אכן ההשכלה וממשיכה הציונות עשתה שמות בעם ישראל ובאשמתם התפקרו מליוני יהודים ולולא שהציונות החילונית ובעיקר ה'דתית' היתה משתלטת בארץ על הדת ומצירה את רגלי הנאמנים לתורה היו עולים הרבה מאד יהודים לארץ ישראל.
קינטרונתה של המזרחי מזכירה את תיחכום הגנב הצועק 'תפסו את הגנב' כדי להסיט את האשמה מעליו. הצביעות של המזרחי צועקת עד לב השמים! אם כל כך רצו שהחרדים יעלו לארץ למה לחמו בחירוף נפש-ורבם בראשם- נגד היישוב הישן שבירושלים עיה"ק? ולמה מנעו סרטיפטיקטים מהחרדים?
ה. לצערינו ההתבוללות מתפשטת עכשיו בממדים מבהילים גם בארץ.אך גם לולא זאת וכי הפיכתם של גליות שלימות משומרי תורה מצוות לחילונים עדיפה מהתבוללות?
ו. לא אנו אלא הקב"ה החליט שהוא יגאלינו בכבודו ובעצמו כפי שייסדו לנו אנשי כנסת הגדולה 'אפס בלתך גואלינו '.
אלא שהציונות הדתית ברוב איולתה חיללה כל המושג של גאולה ומשיח עד שתתאים לגאולת הרצל.
ז. ומכאן גם החוצפה להשוות את הרצל לעזרא הסופר שנצטוה מפי ה';עפ"ל.
ומעשה ברב צדיק שהציונים בקהלתו כפו עליו לנאום בנושא 'הרצל ועזרא הסופר'.אמר הצדיק: הנה ידוע הסיפור על שני האחים שרבו על חלוקת ירושת אביהם העשיר. זה אומר קח לך אתה כל הון אבינו ותשאיר לנו את ספר התורה של עזרא הסופר שהיה ביד אבינו וזה טוען את ההיפוך.
ראינו מכאן כמה חשוב היה ס"ת שנכתב ע"י עזרא הסופר.
אף אני,סיים הרב,מוכן לתת כל הוני לכל מי שימציא לי את התפילין של הרצל!
נ.ב. פסילתה של המזרחי אינה קשורה לענין ארץ ישראל דוקא, כי אם בעיקר על היותה ממלא מקומה של המשכילים.