שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: שלום יוסי.. ובכן יוסי...

אכן כתב הילקוט יוסף (כבוד אב ואם חלק ב' פרק ט' אות ס'-עמ' רסג-רסח') לאחר שהביא דברי הכנסת הגדולה שמלחמת עזרת ישראל מיד צר הוא מצוה מדין לא תעמוד על דם רעך ומצד והשבותו לו וז"ל: "ולפי זה בזמן הזה שהגויים אשר מסביבות ארץ ישראל הצרו על עם ישראל, ועם ישראל עומד על נפשו, חלים כל דיני מלחמת מצוה שאין צריך לזה סנהדרין" ואח"כ כתב מפורש: "ומכאן שאם יש חשש שעל ידי שאדם יתגייס לצבא יתדרדר מבחינה רוחנית, כפי שהנסיון הרב הוכיח אצל רבים שהתגייסו לצבא והיו שומרי מצוות, ולאחר שסיימו את השרות בצבאי עזבו את הדת בעוה"ר, בודאי שיש להימנע מלהתגייס לצבא כזה" עכ"ל.

היינו דאפילו שיש בכך מצוה של לא תעמוד על דם רעך כיון שיש חשש שיתדרדר מבחינה רוחנית צריך להימנע מלהתגייס. כך שאין בדברים שום מחלוקת על מה שכתבתי בספרי.
דעיקר מה שכתבתי בספרי לגבי מלחמת מצוה בזמן הזה הוא בנוגע לכיבוש הארץ שזה אינו נוהג לכולי עלמא עד ביאת משיח צדקנו ובזה אין חולק. וגם בעזרת ישראל מיד צר ודאי שיש כאן לא תעמוד על דם רעך אבל נפסק להלכה שהיכא שיש אפילו ספק סכנה למציל פטור מהצלה.

ומה שכתב הילקוט יוסף "חלים כל דיני מלחמת מצוה שאין צריך לזה סנהדרין"- לא דייק בדבריו כי נהי דסנהדרין אין צריך אבל מלך צריך וכמו שהוכחתי בספרי מדבריו המפורשים של הרמב"ם שהרמב"ן הסכים עמהם והביאם אף הוא בסוף השגותיו על ספר המצוות (ואף הוסיף תנאי נוסף שהסתפק לגביו והוא אם צריך אורים ותומים).
וזה שלממשלת ישראל אין דין מלכות הוא פשוט לכל בר בי רב דחד יומא ששלושה תנאים במלכות: א. שהמלך הנבחר יהיה כשר. ב.שיהיה על פי ה' ג.שיהיה לרצון העם

ובממשלת ישראל אין אפילו אחד מן התנאים שהרי הנבחרים אינם כשרים לשום מינוי בישראל (למעט כמה שומרי תורה ומצוות שכרגע רחוקים מכח שיביאם להיות מנהיגי הכלל).

ב.שאינם על פי ה' היינו על פי נביא (וגם לשיטת הראי"ה קוק במשפט כהן צריך עכ"פ להיות על דעת בית דין וכשרי הקהל וכמש"כ בשו"ת משפט כהן סי' קמ"ד: " אבל כשמתמנה מנהיג האומה לכל צרכיה בסגנון מלכותי, ע"פ דעת הכלל ודעת ב"ד, ודאי עומד הוא במקום מלך, לענין משפטי המלוכה, הנוגעים להנהגת הכלל").

ג. שרוב רובם של הבוחרים אינם כשרים להביע דעה בנוגע למינוי שררות בישראל ובבחינת קשר רשעים אינו מן המנין (שלא לדבר על כך שגויים נוטלים אף הם חלק בבחירת המנהיגים).

וזה עוד בלי להתייחס לעובדה שכל מהותה של מלכות זו הוא להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך וחבל שכמה מן הפוסקים לא בושו לדבר סביב מלכות מינות זו דברים שניתן לטעות מהם כאילו יש ממש במלכות זו.(אם כי עשו זאת כדי שדבריהם יתקבלו בעיני שומעיהם שהוסתו והודחו אחרי העבו"ז הציונית ואביזרייהו ובפרט "קדושת הצבא" עד כדי כך שאינם יכולים לקבל האמת בזה שאין כאן מלכות ויש כאן צבא המסכן בכל רגע את כלל ישראל בעוברו על כל התורה כולה ובפרט על דיני נפשות ודיני קדושת ישראל החמורים מכל).

ופוק חזי מה כתב בשו"ת יביע אומר (חלק ו - חו"מ סימן ג) וז"ל: הרמב"ם (בפ"א מה' מלכים ה"ז), כתב: כשמעמידין מלך וכו' הרי זה זוכה לו ולבניו עד עולם, שהמלכות ירושה היא, שנאמר למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. ולא המלכות בלבד אלא כל השררות וכל המינויים שבישראל הם ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם, והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראת חטא, היה ממלא ביראה אע"פ שאינו ממלא בחכמה מעמידין אותו במקום אביו ומלמדים אותו, וכל מי שאין בו יראת שמים אע"פ שחכמתו מרובה אין למנותו למינוי מן המינויים שבישראל. ע"כ. וכ"כ בס' החינוך (מצוה תצז). [והוסיף: ולא עוד אלא שראוי לשנאתו ולהרחיקו, ועליהם אמר דוד שנאתי כל פועלי און]. ומקור הדברים הנ"ל בגמ' כתובות (קג:). וע' בירוש' פאה (פ"ח ה"ו): א"ר יוסי בשם ר' יוחנן, אין מעמידין ב' אחים פרנסים. ר' יוסי עבד לחד מן תרין אחין פרנס, עאל ואמר קומיהון, לא נמצא לפלוני דבר עבירה אלא שאין מעמידין שני אחים פרנסים. ר' יוסי עאל לכפרה, בעי מוקים לון פרנסים, לא קבלו עליהון, עאל ואמר קומיהון, תנן (שקלים פ"ה מ"א) בן בבי על הפקיע, ומה אם זה שנתמנה על הפתילה זכה להמנות עם גדולי הדור, אתם שמתמנים על חיי נפשות לא כ"ש. ר' חגי כד הוה מוקים פרנסים הוה מטעין לון אורייתא, שנא' בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו. ע"כ. ומבואר שאדם שהוא בעל עבירה נפסל מלהיות פרנס על הצבור. וכן פסק רבינו הרמ"א בהגה בחו"מ (ס"ס לז) בזה"ל: טובי הקהל הממונים לעסוק בצרכי רבים הרי הם כדיינים ואסור להושיב ביניהם מי שפסול לדון משום רשעה. ומקור דבריו בתרומת הדשן (פסקים וכתבים סי' ריד). ע"ש. ובשו"ת משפטי שמואל (סי' צג) כ', שאלה, מי שנשבע שלא לשאת אשה על אשתו, ואח"כ נחשד על שפחתו וגיירה והוא יושב עמה, ואין ידוע מי הטבילה לשם גירות, ומי בירך להם ז' ברכות, האם ראוי איש כזה להיות ממונה על הקהל? תשובה, הנה אע"פ שאין עדים כשרים שמעידים להוציאו מחזקת כשרותו, ולפוסלו לעדות ולשבועה, מ"מ למנותו ממונה על הקהל בודאי שראוי לבדוק אחר אנשים כשרים דוקא, הראויים להיות ממונים על הצבור, ואפילו לפי הסכמתכם להכשיר קרובים, מ"מ פסולים מחמת עבירה בודאי שאין להכשיר לכך. ע"ש. ובשו"ת מגן גבורים (סימן י), הובא במטה שמעון (סי' ח הגב"י אות ב), כתב, שמינוי פרנס או ממונה לקהל צריך להיות דוקא מחשובי הקהל, ולא ימצא בו שום פיסול מחמת עבירה, שאם יש בהם שום פיסול אפי' נתמנו צריך להעבירם. ע"ש. וע"ע בשו"ת מהר"ש ענגיל חלק ז' (סי' קצח אות ג), שנשאל, אודות ראש הקהל שהמרה את פי הרב המרא דאתרא, ועודד את החכם להרע לדרוש דברי דופי במקום תערובת של אנשים ונשים, ונסע לקראתו למרות איסורו של הרב מרא דאתרא, ופסק, שבכך נפסל לשמש יותר כראש הקהל, וכמ"ש הרמ"א בהגה חו"מ (ס"ס לז) הנ"ל, שהפסול לדון מחמת עבירה נפסל להיות ממונה על הקהל. אלא אם כן ישוב בתשובה שלמה ויפייס את הרב מרא דאתרא. ע"ש. ובשו"ת חתם סופר ח"ו (סי' מט) כתב, מי שסידר קידושין לאחד שנשא אשת אחי אביו, פסול הוא מלהיות מנהיג צבור ולקחת שררה בכל הנוגע לדת ישראל וכו'. והחרה החזיק אחריו בשו"ת לבושי מרדכי תליתאה (חאו"ח סי' נה). ע"ש. אתה הראת לדעת מכל דברי הפוסקים הנ"ל שגם בנ"ד האיש הזה נפסל בהחלט מלשמש כמנהל עניני הקהלה, אע"פ שהוא תפקיד אדמיניסטרטיבי, שעכ"פ הוא מינוי צבורי, ובידו להכריע בהרבה ענינים השייכים לדת ישראל לפי שיקול דעתו. (וע' בשו"ת מהרש"ג ח"ב ס"ס פא שראוי לגדור גדר באיש כזה לבל יעלוהו לספר תורה. וכ"כ בשו"ת זכרון יהודה (חאו"ח סי' מה). וע"ע בשו"ת מנחת יצחק ח"ג (סי' סה). ודו"ק).


ובשו"ת אגרות משה חלק יו"ד (חלק ב' סימן מ"ה וז"ל: "ובכלל הרי מינוי כופרים ורשעים ודאי אינו כדין התורה כמפורש ברמב"ם פ"א ממלכים ה"ז וכל מי שאין בו יראת שמים אע"פ שחכמתו מרובה אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל ואף דוד לא זכה אלא לכשרים עיי"ש וכ"ש שכופרים ורשעים אין ממנים לשום מינוי ובזה כו"ע מודו ומפורש זה גם בחינוך במצוה תצ"ז תצ"ח ואין שייך לחלוק ע"ז דעיקר תכלית מינוי מלך הוא רק לחזוק התורה והמצות כדאיתא בספ"ד ממלכים וכן כל המינויין בישראל".

ועוד יתבאר זה באריכות במאמר מיוחד כאן באתר בעז"ה, וכאן בפורום קצרתי. ואם משהו עדיין לא ברור אנא שאל ונשתדל בשמחה לענות.

בברכה,יואל.