יואל אלחנן
2/20/200502:06
שלום יוסי..
בתגובה ל: שאלה ליואל אלחנן
ראשית אני שמח שנהנית מקריאת הספר דת הציונות. באשר לשאלותיך:
א.לגבי מלחמת מצוה-אם ישנן ראיות הלכתיות שנוהגים דיני מלחמה בימינו נשמח לשמוע. באשר לדעת הגר"ע יוסף-ראה מכתבו המובא בספרי בעמ' קעד' (וזה עוד ביחס לנחל ה"חרדי" וק"ו לשאר הצבא).
לגבי דברי הגר"י יוסף בילקוט יוסף-כבוד אב ואם, אין לפני הספר. אשמח אם תצטט או שאני כבר אסתכל בפנים על מה מדובר והאם ישנן ראיות הלכתיות לדברים הסותרות את דברי ב"דת הציונות".
ב. התואר מרן צורף בספרי "דת הציונות" לגדולי ישראל שהיו מקובלים כגדולי הדור על כלל עולם התורה, ושאינם בין החיים היום.
באשר לר"מ אליהו ולשאלה מי קובע מי הם גדולי ישראל-אנא עיין כאן באתר במאמר: "כיצד נדע מי הוא גדול הדור?"
הר"מ אליהו נתפס בצבור כמי שמשוייך לציונות הדתית (למרות שהצבור הזה ברובו מתעלם מפסיקותיו) ולכן הפלגה בתארי כבוד יכולה להתפרש כלגיטימציה לדרכה המעוותת של הצה"ד.
ג.בספרי לא טענתי שהראי"ה קוק ז"ל לא היה מגדולי ישראל אלא שבדורו לא נחשב כגדול הדור ושכל גדולי הדור בדורו התנגדו נחרצות לשיטתו (וחלק מהם התיחסו אליו בחומרה רבה ואמרו שהינו אפיקורוס ושאסור ליקח הוראה מפיו). כל גדול בישראל צריך שהשקפתו ופסיקותיו בין בעניני בשר בחלב ובין בעניני צבור וכלל ישראל יהו תואמות את המקובל בידינו דור אחרי דור מחז"ל דרך הראשונים והאחרונים ועד גדולי כל דור ודור. איני יודע מה היתה השקפת הראי"ה קוק בפנימיותו אבל הדברים שפרסם ברבים היו בניגוד לכל מה שמקובלנו מרבותינו וכל גדולי הדור בדורו הזהירו אותו מהתוצאות ההרסניות של פרסום דבריו ומעשיו אך הוא הלך בדרכו שלו והתעלם מאזהרותיהם וגרם למרות כל כונותיו הטובות להרס וחורבן שהביאו את הציונות הדתית עמוק עמוק אל באר מים הרעים הן בהקמת מוסד רבנות באפוטרופסות חילונית הן בהפיכת מומרים לתיאבון ולהכעיס לאנשים חיוביים, הן בהריסת הגבולות אשר גבלו ראשונים בין קודש לחול, והן בהקמת ישיבה שהוציאה מתוכה מגלי פנים בתורה שלא כהלכה בעלי דעות כוזבות שרובם ככולם תלמידי בנו הרצי"ה שהיה דוגמא חיה לתוצאות ההרסניות מקריאת ספרי המחשבה של הראי"ה.
ואגב, המפקפקים העיקריים על גדלותו של הראי"ה קוק הם רבני הצה"ד ומהם גם תלמידי בנו שעד היום מתעלמים מפסקים עקרוניים שלו בתחומים רבים כיון שאינם תואמים את תפיסת עולמם.
בברכה,יואל.
א.לגבי מלחמת מצוה-אם ישנן ראיות הלכתיות שנוהגים דיני מלחמה בימינו נשמח לשמוע. באשר לדעת הגר"ע יוסף-ראה מכתבו המובא בספרי בעמ' קעד' (וזה עוד ביחס לנחל ה"חרדי" וק"ו לשאר הצבא).
לגבי דברי הגר"י יוסף בילקוט יוסף-כבוד אב ואם, אין לפני הספר. אשמח אם תצטט או שאני כבר אסתכל בפנים על מה מדובר והאם ישנן ראיות הלכתיות לדברים הסותרות את דברי ב"דת הציונות".
ב. התואר מרן צורף בספרי "דת הציונות" לגדולי ישראל שהיו מקובלים כגדולי הדור על כלל עולם התורה, ושאינם בין החיים היום.
באשר לר"מ אליהו ולשאלה מי קובע מי הם גדולי ישראל-אנא עיין כאן באתר במאמר: "כיצד נדע מי הוא גדול הדור?"
הר"מ אליהו נתפס בצבור כמי שמשוייך לציונות הדתית (למרות שהצבור הזה ברובו מתעלם מפסיקותיו) ולכן הפלגה בתארי כבוד יכולה להתפרש כלגיטימציה לדרכה המעוותת של הצה"ד.
ג.בספרי לא טענתי שהראי"ה קוק ז"ל לא היה מגדולי ישראל אלא שבדורו לא נחשב כגדול הדור ושכל גדולי הדור בדורו התנגדו נחרצות לשיטתו (וחלק מהם התיחסו אליו בחומרה רבה ואמרו שהינו אפיקורוס ושאסור ליקח הוראה מפיו). כל גדול בישראל צריך שהשקפתו ופסיקותיו בין בעניני בשר בחלב ובין בעניני צבור וכלל ישראל יהו תואמות את המקובל בידינו דור אחרי דור מחז"ל דרך הראשונים והאחרונים ועד גדולי כל דור ודור. איני יודע מה היתה השקפת הראי"ה קוק בפנימיותו אבל הדברים שפרסם ברבים היו בניגוד לכל מה שמקובלנו מרבותינו וכל גדולי הדור בדורו הזהירו אותו מהתוצאות ההרסניות של פרסום דבריו ומעשיו אך הוא הלך בדרכו שלו והתעלם מאזהרותיהם וגרם למרות כל כונותיו הטובות להרס וחורבן שהביאו את הציונות הדתית עמוק עמוק אל באר מים הרעים הן בהקמת מוסד רבנות באפוטרופסות חילונית הן בהפיכת מומרים לתיאבון ולהכעיס לאנשים חיוביים, הן בהריסת הגבולות אשר גבלו ראשונים בין קודש לחול, והן בהקמת ישיבה שהוציאה מתוכה מגלי פנים בתורה שלא כהלכה בעלי דעות כוזבות שרובם ככולם תלמידי בנו הרצי"ה שהיה דוגמא חיה לתוצאות ההרסניות מקריאת ספרי המחשבה של הראי"ה.
ואגב, המפקפקים העיקריים על גדלותו של הראי"ה קוק הם רבני הצה"ד ומהם גם תלמידי בנו שעד היום מתעלמים מפסקים עקרוניים שלו בתחומים רבים כיון שאינם תואמים את תפיסת עולמם.
בברכה,יואל.