דעת מרן הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל...
כמובא בספר במחיצתם של גדולי התורה, היא שבודאי נעשו ניסים שאין להתכחש להם, אך הם נעשו עבור מעתיקי השמועה ולא כמו שהמזרחי חושבים שרצה ה' את מעשיהם...
ושאר חשבונות שמים הם בבחינת - "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?", ואת הבנת מהלכי הגאולה נשאיר ל'מרכז הרב' יודעי הנסתרות...
וחגיגת יום העצמאות, אינה הודיה לקב"ה על ההצלה שהיתה במלחמות, אלא הודיה על עצם השלטון הכפרני והקמת מדינת השמד, אשר צריך להיות חסר לב כדי לרקוד על דמם של מאות אלפי יהודים שהועברו על דתם מאז ועד היום בטענה ש"יום אחד הנהגת המדינה תהיה בידי שומרי תורה ומצוות", ולטוענים כך נענה: "כשזה יקרה - נדבר...".
וראיתי שכתב ה'ציץ אליעזר', שראוי לומר הלל אלא שאין זה נכון לומר הלל בעוד שקיימים לעינינו היתומים והאלמנות והמשפחות אשר איבדו את יקיריהם במלחמות, ואני שואל בתמיה: האם זה נכון לשיר ולהלל כאשר קיים לעינינו הבורא יתברך ששכל מאות אלפים מילדיו מאז ועד היום שאיבדו את עולמם בזה ובבא, והרי 'גדול המחטיאו יותר מן ההורגו'??