שליחת תגובה להודעה בפורום

ביחד עם התשובה אליה וז"ל:

שאלה:

אם אתה כ"כ בטוח ומשוכנע באמיתות הטענות שבספרך מדוע כתבת אותו תחת "שם ספרותי"?? ממה בדיוק אתה חושש??

תשובה:

אכן, שם ספרותי יוצר לא אחת רושם של פחד או חשש מהיחשפות הנובע מתוך אי אמינותם של הדברים אותם מציג הכותב ובגינם מנסה להסתתר  על מנת למנוע אפשרות של ביקורת מצד הקורא או בזיון עצמי בשעה שתתגלה האמת. אך ב"ה במקרה של הספר "דת הציונות" אין זו הסיבה כלל, וזאת מהסיבה הפשוטה שכל הדברים המובאים בספר זה מקורם אך ורק בדברי גדולי ישראל שמפיהם אנו חיים וכל דבריהם  כגחלי אש – אש התורה, שהיא ורק היא האמת היחידה. מדוע אם כן בחרנו להשתמש בשם ספרותי??

כמה סיבות לכך:

א.     בספר מוצגים נושאים רבים ועקרוניים שאנשים מסוימים לא מעונינים להתמודד עמהם ברצינות, ובדר"כ במצבים כאלה מנסים לברוח מהדיון ע"י אמתלאות שונות. אחת מהן היא הסטת הדיון לעבר הכותב עצמו במקום אל טענותיו. (כמו שניתן לראות בבירור בשאלה הבאה שהגיעה אלינו מתלמיד ישיבת "מרכז הרב"). השימוש בשם ספרותי מונע הסטת הדיון לכוון זה ומחייב את ההתיחסות  לדברים עצמם. כמו כן ע"י שמוש בשם ספרותי נמנעת האפשרות לטעון כי המחבר כתב את הספר על מנת לפרסם את שמו וכד'.

ב.     השמוש בשם האמיתי יכול ליצור את הרושם כי מדובר בהבעת דעותיו האישיות של הכותב בעוד שמטרת הספר "דת הציונות" היא אך ורק לחשוף את הציבור לדעת גדולי ישראל בנושאים הנדונים בו.

ג.      ספר המדבר בנושאים עקרוניים כל כך בצורה ישירה, מביא אנשים מסוימים  לתגובות שיש בהם לשון הרע או הכפשה על הכותב וע"י השימוש בשם ספרותי נמנעים אנשים אלה מעבירה על איסור כה חמור של לשון הרע או הוצאת שם רע.

ד.     הבעיה בשמוש בשם ספרותי היא רק באופן שהכותב מסתתר ואינו מאפשר להגיב על טענותיו, אך בנדון דידן ספר "דת הציונות" התפרסם עם כמה דרכים של אפשרויות תגובה וללא כל הסתתרות כך שיהיה שמו האמיתי של הכותב אשר יהיה, אין שום חסרון בכך כל עוד ניתנת לכל מאן דבעי האפשרות להגיב על הדברים, להשיג ולהעיר. ע"כ.

בברכה, יואל.